מחלקת המדינה האמריקנית הפריחה לאחרונה בלון ניסוי בכדי לבחון את הרעיון שהשגריר האמריקני לשעבר בישראל, מרטין אינדיק, ישמש כמתווך במשא ומתן לשלום בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. בעוד שאין זה מפתיע כי נשיא הרשות מחמוד עבאס הביע את הסכמתו לכך, העובדה שראש הממשלה נתניהו עשה כמותו הינה בלתי נתפסת. למרבה הצער, הסיכוי להתקדמות אמתית במשא ומתן היא אפסית למדי. אין כל ראיות לכך שבכוונת הרשות הפלסטינית להתפשר על מאומה. ובמקרה הבלתי סביר שהנשיא עבאס החלש והמושחת יסכים ולו לוויתור אחד, תומכיו בפתח צפויים להפיל אותו באופן מידי. אף על פי כן, "מתווך הגון" מהווה חלק חיוני מהתהליך. ואולם, מרטין אינדיק איננו המתווך הזה. הרקורד שלו בניהול שיחות שלום קודמות מצביע על כך שבמידה וימונה שוב לתפקיד, הוא צפוי, בסבירות גבוהה, לכוון את המשא ומתן באופן שיבטיח כי ישראל תואשם בכישלונו.

אינדיק: בחירה איומה למתווך

Print This Post

martin-indyk

Indyk: a Disastrous Choice for Mediator

מחלקת המדינה האמריקנית הפריחה לאחרונה בלון ניסוי בכדי לבחון את הרעיון שהשגריר האמריקני לשעבר בישראל, מרטין אינדיק, ישמש כמתווך במשא ומתן לשלום בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. בעוד שאין זה מפתיע כי נשיא הרשות מחמוד עבאס הביע את הסכמתו לכך, העובדה שראש הממשלה נתניהו עשה כמותו הינה בלתי נתפסת.

למרבה הצער, הסיכוי להתקדמות אמתית במשא ומתן היא אפסית למדי. אין כל ראיות לכך שבכוונת הרשות הפלסטינית להתפשר על מאומה. ובמקרה הבלתי סביר שהנשיא עבאס החלש והמושחת יסכים ולו לוויתור אחד, תומכיו בפתח צפויים להפיל אותו באופן מידי.

אף על פי כן, "מתווך הגון" מהווה חלק חיוני מהתהליך. ואולם, מרטין אינדיק איננו המתווך הזה. הרקורד שלו בניהול שיחות שלום קודמות מצביע על כך שבמידה וימונה שוב לתפקיד, הוא צפוי, בסבירות גבוהה, לכוון את המשא ומתן באופן שיבטיח כי ישראל תואשם בכישלונו.

לאינדיק הייתה קריירה פוליטית מרשימה. הוא חונך באוסטרליה, היגר לארה"ב ושם הצטרף לאיפא"ק, ובהמשך שימש בתפקידים בכירים במכוני מחקר בוושינגטון הבירה (דירקטור בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, ודירקטור לענייני מדיניות חוץ במכון ברוקינגס). כמו כן, הוא החזיק בתפקידי מפתח בפוליטיקה (עוזר מזכיר המדינה לענייני המזרח הקרוב בממשל קלינטון). לאחר שהתאזרח בארה"ב, הוא מונה ע"י הנשיא קלינטון לתפקיד שגריר ארה"ב בישראל – השגריר הראשון שנולד מחוץ לארה"ב והיהודי הראשון ששימש בתפקיד. הוא שימש בתפקיד במשך שתי קדנציות, מאפריל 1995 ועד ספטמבר 1997, ומינואר 2000 ועד יולי 2001.

עלייתו של אינדיק בזירה הפוליטית יוחסה לכישרונו להסתגל לאקלים הפוליטי השלט בקרב ההנהגה במפלגה הדמוקרטית. כשנבחר הנשיא אובמה, אינדיק יישר קו עם המנהיג החדש, והשתתף באופן נלהב בהלקאת ישראל ובהשפלת נתניהו, כפי שעשה אובמה. הוא היה חסר רחמים, ולעיתים אכזרי, בביקורתו כלפי ראש הממשלה, והטיל את מירב האשמה למשבר ביחסי ישראל-פלסטין על נתניהו.

אינדיק נע לשמאל המפה הפוליטית ככל שהקריירה שלו התפתחה. הוא שימש כיו"ר הבינלאומי של הקרן החדשה לישראל, ארגון שננזף שוב ושוב על כך שהוא מימן עמותות אנטי-ציוניות ואנטי-ישראליות קנאיות, ובתוכן מספר ארגונים שסיפקו מידע מעוות וכוזב לדו"ח גולדסטון הידוע לשמצה, שהאשים את צה"ל בביצוע פשעי מלחמה.

מלבד תשלום מס שפתיים מזדמן בנוגע למגרעותיהם, אינדיק הפך לסנגור אגרסיבי בעבור הפלסטינים, ובשלב מסוים אף הביע הזדהות עם אותם אנשים שהגנו על ערפאת ועל דחייתו את ויתוריו המופלגים של אהוד ברק בקמפ דיוויד.

אינדיק פרסם טענות שערורייתיות הנוגעות להשפעתה המערערת של ישראל על המזרח התיכון, ועל הצורך כי ישראל תתכופף בפני רצונה של ארה"ב. הוא איים: "אם ישראל היא מעצמת-על ואיננה זקוקה לשלושה מיליארד דולר בסיוע צבאי והגנה, וכן [איננה זקוקה] למאמציה של ארה"ב בבידוד ובהפעלת לחץ על איראן, אז קדימה, תעשו מה שתרצו. אם אתם זקוקים לארה"ב, עליכם לקחת את האינטרסים האמריקניים בחשבון… על ישראל להתאים את מדיניותה לאינטרס של ארצות הברית, ולא- תהיינה השלכות רציניות."

כמו כן, הוא הביע טענה מגוחכת לפיה חוסר המוכנות לפשרה של ישראל היא שתרמה לקורבנות הצבאיים האמריקניים באפגניסטן, תוך שהוא מאשים את ישראל בסיכון "אינטרס ביטחוני חיוני של ארצות הברית". "חוסר המוכנות לפשרה" שאליה הוא התייחס הייתה בנייה בהתנחלויות, שהתקיימה באותו הזמן בשכונותיה היהודיות של מזרח ירושלים.

הוא המשיך והתדרדר כאשר הצהיר כי על ראש הממשלה נתניהו לקחת בחשבון את העובדה שהנשיא אובמה נאלץ לכתוב 30-40 מכתבי תנחומים בכל שבוע. גישתו העוינת של אינדיק כלפי ישראל הגיעה לשיא ב-2010, כאשר הוא דחק בפומבי בראש הממשלה נתניהו ובממשלת ישראל לוותר על רמת הגולן לטובת סוריה.

אינדיק מעלה תכופות את זכרונו של ראש הממשלה יצחק רבין, שאליו הוא מתייחס בתור "ההוגה האסטרטגי הטוב ביותר של ישראל". אך אין ספק שרבין היה דוחה כל דובר או דיפלומט אמריקני שהייתה לו החוצפה להציב בפני ישראל דרישות כמו אלו שהציב אינדיק. הוא היה מתייחס אליו בביטול בשל חוסר הכבוד שהוא הביע כלפי ריבונותה של ישראל, ובשל התנהגותו כלפיה כאל מדינה צמיתה. בוודאי, רבין מעולם לא היה תומך בקריאותיו של אינדיק לחלוקתה של ירושלים ולביצוע וויתורים טריטוריאליים חד-צדדיים.

רובנו ממשיכים לחלום על שלום. עם זאת, עלינו להכיר בכך שבהינתן המצב הכאוטי והאלימות השוררים כעת באזור, הסבירות להתקדמות עם "פרטנר" לשלום המקדיש מעשי רצח ועוסק בהסתה אכזרית היא בגדר אשליה. ואולם, בכדי להפגין את מחויבותנו למיצוי כל האופציות ברדיפתנו אחר השלום, אנו נכנענו ללחץ, ולמרבה הצער התפשרנו על זכויותיהם של קורבנות הטרור ומשפחותיהם, תוך שחרור מאות רוצחים סדרתיים כ"מחווה של רצון טוב" קודם למשא ומתן.

ואולם, גם האמצעים יוצאי הדופן שאנו מוכנים לנקוט בהם בכדי להפגין את מוכנותנו להשגת שלום לא יקדמו אותנו כהוא זה, וזאת במידה והמתווך מטעם ארה"ב הוא יהודי אמריקני, שהרקורד שלו בהפעלת לחץ על ישראל לביצוע ויתורים חד-צדדיים זהה כמעט לחלוטין לזה של J Street. העובדה שיהודי בעל תפיסה פוליטית מעוותת שכזו מועמד לתפקיד מהווה עילה לחשש כבד.

מומלץ לראש הממשלה נתניהו כי יתמודד עם המצב כעת, ויתנגד ללחץ המופעל עליו לקבל את אינדיק כמתווך. אם לא יעשה כן, אנו נואשם גם הפעם בחוסר מוכנות לפשרה וחוסר גמישות, וכן כגורם לפרץ האלימות שהנשיא עבאס כבר איים שיבוא במידה ודרישותיו לא ייענו.

ileiber@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann