בהקשר של שחיתות אישית חסרת בושה ברמת המפלגה הפוליטית הרחבה, מסופקני אם דבר יכול להשתוות למאמציהם יוצאי הדופן של ח״כים ממרבית המפלגות הפוליטיות, אשר מקדמים חקיקה מחושבת המיועדת לפגוע או להרוס את העיתון היומי הפופולארי והנפוץ ביותר במדינה. הקמפיין המכוון נגד ׳ישראל היום׳ הוא נחות ושפל. מקורו בנוני מוזס, המוציא לאור של ׳ידיעות אחרונות׳, העיתון ששלט באופן מוחלט, קודם לעלייתו של ׳ישראל היום׳, בתקשורת ההמונים בארץ. ׳ישראל היום׳ נוסד ע״י המליארדר הפילנתרופ שלדון אדלסון, ידידו של ראש הממשלה נתניהו המהווה כפי הנראה את התורם הגדול ביותר למטרות יהודיות וישראליות בימינו. מבחינה פוליטית, העיתון ממוקם במרכז-ימין, והמדיניות המערכתית שלו תומכת באופן כללי בממשלת נתניהו. ואולם, הוא מתגאה בכך שעמודיו פתוחים לעמדות מנוגדות - למרבה האירוניה, גם למאמרי דעה פרי עטם של חלק מהח״כים הפועלים כעת לסגירתו. מאידך, ׳ידיעות׳ נודע לשמצה בכך שהדיר דעות חולקות בעוד שקידם באופן אחוז אמוק את תומכיו, דוגמת ראש הממשלה המפוקפק לשעבר אהוד אולמרט.

איך הם לא מתביישים?

Print This Post

israel-hayom

Have they no shame?

בהקשר של שחיתות אישית חסרת בושה ברמת המפלגה הפוליטית הרחבה, מסופקני אם דבר יכול להשתוות למאמציהם יוצאי הדופן של ח״כים ממרבית המפלגות הפוליטיות, אשר מקדמים חקיקה מחושבת המיועדת לפגוע או להרוס את העיתון היומי הפופולארי והנפוץ ביותר במדינה.

הקמפיין המכוון נגד ׳ישראל היום׳ הוא נחות ושפל. מקורו בנוני מוזס, המוציא לאור של ׳ידיעות אחרונות׳, העיתון ששלט באופן מוחלט, קודם לעלייתו של ׳ישראל היום׳, בתקשורת ההמונים בארץ.

׳ישראל היום׳ נוסד ע״י המליארדר הפילנתרופ שלדון אדלסון, ידידו של ראש הממשלה נתניהו המהווה כפי הנראה את התורם הגדול ביותר למטרות יהודיות וישראליות בימינו. מבחינה פוליטית, העיתון ממוקם במרכז-ימין, והמדיניות המערכתית שלו תומכת באופן כללי בממשלת נתניהו. ואולם, הוא מתגאה בכך שעמודיו פתוחים לעמדות מנוגדות – למרבה האירוניה, גם למאמרי דעה פרי עטם של חלק מהח״כים הפועלים כעת לסגירתו. מאידך, ׳ידיעות׳ נודע לשמצה בכך שהדיר דעות חולקות בעוד שקידם באופן אחוז אמוק את תומכיו, דוגמת ראש הממשלה המפוקפק לשעבר אהוד אולמרט.

עם שורה של עיתונאים יוצאים מן הכלל, ׳ישראל היום׳ שבר את המונופול השמאלני של ׳ידיעות׳ ו׳הארץ׳, וכיום הוא הטבלואיד הנקרא ביותר במדינה. הוא נחל הצלחה בהרחבת מספר הקוראים בישראל, בזמן שנתון זה הלך והתכווץ בשאר מדינות העולם. כמו כן, בזמן קצר ביותר, הוא השיג את תמיכתם של המפרסמים הגדולים, דבר הממחיש שכמו במדינות אחרות, גם בישראל יכולה העיתונות החינמית להפוך למפעל מסחרי מצליח.

הטענה הביזארית המופעלת ע״י אלו המקדמים את החקיקה הינה שבכדי להבטיח את חופש הביטוי ולשמר את התחרות, אין להרשות לעיתון להיות מופץ באופן חינמי. נקודת מוצא זו היא כה פרימיטיבית, עד שהיא איננה מצדיקה תגובה רצינית. הטענה לפיה חקיקה המונעת הפצה חופשית של עיתון תחזק את חופש הביטוי מהווה מושג שג׳ורג׳ אורוול היה מאמץ בשמחה לתיאור דוגמה קלאסית של ״דיבור-כפול״.

אירונית לא-פחות היא העובדה שח״כ איתן כבל, שהיה בעבר השר האחראי על רשות השידור, היה ממובילי הדרישה שכספי משלם המיסים יושקעו בחילוץ ׳ערוץ 10׳ פושט הרגל. ואולם, כעת הוא אינו מתבייש לעמוד בחזית המאמצים לסגירת העיתון העצמאי הפופלארי של ישראל.

חסידי החקיקה מונעים משני טעמים. הם מתוסכלים מנוכחותו של עיתון בעל עצמה המסרב להצטרף לרדיפה ולהכפשה האישית של ראש הממשלה נתניהו בתקשורת המסורתית. זאת ועוד, רבים מהח״כים הלוקחים חלק בפעולה זו נהנים מהקידום לו הם זוכים ב׳ידיעות אחרונות׳ – המוטבים היחידים מקצו של ׳ישראל היום׳.

אלו המקדמים את החקיקה מגיעים בעיקרם ממפלגת העבודה ומהבית היהודי. השתתפותה של מפלגת העבודה – המתיימרת לעמוד בחזית הלחימה למען זכויות האזרח – בקידום הפרה בולשביקית של חופש הביטוי, מהווה צביעות מוחלטת.

אך התנהגותו של נפתלי בנט מהבית היהודי מעוררת סלידה אפילו יותר. החוצפה של מנהיג דתי לאומי לכאורה בתמיכה אקטיבית בחקיקה שתסגור את העיתון היחידי המקדם את המחנה הלאומי – היא מתועבת לגמרי. קשה לעכל מדוע חברים אחרים במפלגתו מאפשרים לו לבקש אחר הנקמה האישית שלו נגד ראש הממשלה, כאשר הצלחתה תביא להשפעות שליליות לאין שיעור על מטרותיהם.

בנט מכלים את התכלית הדתית לאומית כאשר הוא נותן ללא בושה לאג׳נדות האישיות שלו לעמוד לפני האידיאולוגיה שלו, והוא מאמץ גישה שתפגע במחנה הלאומי. אם הוא ימשיך בדרך זאת, על הציונים הדתיים להבהיר שהם לא ימשיכו לתמוך במפלגתו כל עוד הוא עומד בראשה.

העובדה ש-80% מהישראלים שנסקרו השמיעו את התנגדותם וזעמם כלפי הצעה זו מציירת תמונה ברורה ביותר.

למרות שחקיקה זו אינה צפויה לעבור, העובדה שהפוליטיקאים האלו חשו ביטחון שיוכלו להתנהג באופן כה יהיר מבלי שיהיו לכך השלכות מורגשות בקרב הבוחרים מהווה כתם על המערכת הפוליטית הישראלית. כל עוד הם אינם מושכים את הצעת החוק הבזויה הזו, מוטב יהיה לנו ולמדינתו אם נבהיר להם שבכוונתנו להענישם על כך בבחירות הקרובות.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann