אחרי אולמרט: עידן חדש, או יותר ממה שכבר חווינו?

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: Post-Olmert: A new era or more of the same?

אם אהוד אולמרט יישאר ליד ההגה לכמה חודשים נוספים, ויקבל החלטות לחיים ולמוות בזמן מכריע כל כך בהיסטוריה שלנו, זה יהיה שערורייתי מאין כמוהו. אולם תודה לאל, הממשלה ההרסנית ביותר של ישראל מתקרבת עכשיו לקצה. אילו היה אהוד אולמרט מתנהג בכבוד, ומתפטר אחרי מלחמת לבנון הכושלת, הוא היה שומר על מידה מצומצמת של כבוד. עכשיו הוא יפרוש מתוך חרפה מוחלטת, ואולי יעמוד בפני משפט פלילי לאחר שגרם להכתמת שמה הטוב של ישראל ברמות חסרות תקדים.

המטרה הבאה שלנו צריכה להבטיח שהעידן המביש של שחיתות, חוסר אונים ושחיקת הערכים הדמוקרטיים שעברנו, לא תחזור על עצמה בתוך שישה חודשים, עם הקמת הממשלה החדשה. כדי להגיע לכך, אנחנו חייבים להודות שהשחיתות איננה רק תוצאה של אנשים חסרי ערכים אתיים או נוכלים, שהגיעו לעמדות כוח; במידה שווה היא גם תוצר של שיטת ממשל לקוי.

הגורם המערער את היציבות הוא השיטה הייצוגית, שהנחילו לנו האבות המייסדים הציונים. מבחינה תיאורטית, היא ייצגה דמוקרטיה טהורה, אבל למעשה היא עודדה את הופעתן של קבוצות מיעוט חד-מדדיות שהיו מסוגלות למנף בצורה בלתי דמוקרטית את דרישותיהן לרעתה של האומה. היא גם הובילה לריכוזי כוחות, כאשר המוסדות השולטים במפלגות, ולא הבוחרים, מחליטים אלו מועמדים פוליטיים יתוגמלו או ייענשו.

חולשה טבועה זו של המערכת הוסתרה בימים הראשונים של המדינה, מפני שהמנהיגים היו אידיאליסטיים בצורה מכרעת וציונים מסורים, ומעולם לא העלו על דעתם לקדם את סדר היום האישי שלהם מעבר לרווחתה של האומה. זאת לא אומרת שלא היתה שחיתות או פרוטקציה או גיוס כספים למפלגות בשיטות מפוקפות.

אולם השבר החמור ביותר התרחש בתחילת עידן אוסלו, כאשר ראש-הממשלה רבין השתדל להשיג רוב בכנסת, ושיחד ללא בושה חברי אופוזיציה מושחתים.

השיטה הפרימיטיבית של הפריימריס גרמה לישראלים מוכשרים להתרחק מהזירה הפוליטית, והבליטו זן חדש של פוליטיקאים החסרים מניעים אידיאולוגיים.

כאשר שרון נתמנה להיות ראש-הממשלה, הוא הנהיג משטר שרירותי שפגע במעמדה של הכנסת, והפגין בוז לתהליך הדמוקרטי על-ידי כך שביטל את משאל העם של הליכוד – שהוא עצמו יזם אותו – ושהיו מנוגד למדיניות ההתנתקות שלו. הוא גם עקף את הממשלה שלו והרס את המפלגה שלו עצמו ויצר את "קדימה", שהייתה מבוססת בעיקר על אנשים ממורמרים שנבחרו באופן אישי, עם זיקות פוליטיות סותרות, שהצטרפו אליו בעיקר כדי לקדם את עצמם.

הממשלה איבדה גם כל דמיון לאחריות קיבוצית. שרים מסוימים גינו בפומבי את המדיניות שהונהגה על-ידי ראש-הממשלה, מבלי שיראו צורך להתפטרבעקבות כך. בדומה לכך, ראש-הממשלה לא יידע את הממשלה בפרטי נכסי המדינה, שהוא ויתר עליהם בצורה חד-צדדית לטובת היריבים שלנו במשא-ומתן חשאי. שום הנהגה של דמוקרטיה מערבית הייתה מעזה להשחית אחריות בצורה כזאת.

עכשיו עידן אולמרט הסתיים למעשה, אבל אם הפרישה שלו לא תהיה מלווה ברפורמות עיקריות, השיטות המושחתות שציינו את ימינו יופיעו עד מהרה.

כדי למנוע את האפשרות הזאת, יש לקיים בחירות כלליות, כדי לאפשר לאנשים לבחור חברי כנסת חדשים שיהיו מחויבים לרפורמה, במקום מינוי חדש של שרים שימלאו תפקידי כיסאות מוסיקליים בינם לבין עצמם.

שיטת הבחירות היא עיקר הסיבות השורשיות של הבעיות שיש לתקן אותן: מסגרת שתספק לחברי הפרלמנט אחריות ישירה כלפי ציבור הבוחרים שלהם, ותחליף את שיטת הייצוג היחסי הנוכחית. צריך להנהיג שיטות מועדפות של המפלגות, כדי לאפשר לקבוצות המיעוט להפעיל השפעה אבל ללא אפשרות של כפיית דרישות מגזריות צרות.

ראש-הממשלה הבא צריך לשקם את האחריות המיניסטריאלית של השרים, כדי להבטיח את עליונות הממשלה וקבלת אחריות קולקטיבית של שריה. השרים חייבים להבין שאם הם מבקרים בגלוי את המדיניות שאומצה על-ידי הממשלה, הם חייבים להתפטר.

מבקר המדינה צריך למלא תפקיד עיקרי, ולהבטיח שהבלמים והאיזונים יישמרו, ושהרשות המחוקקת תפעל תמיד בצורה שקופה. עונשים דרקוניים צריכים להיאכף כדי להרתיע פוליטיקאים מפני הפיתוי של ניצול המערכת לטובתם האישית.

הממשלה תוכל לפנות אז ליכולת השכלית המוכשרת בצורה בלתי רגילה העומדת לרשותה, ולפתח אסטרטגיות ארוכות טווח כדי להתמודד עם אויבינו. אנו צריכים להפעיל הרתעה אמיתית, במקום איומים נבובים חסרי תוחלת. ואז ניתן לנהל את תהליך השלום, אבל על בסיס הדדיות אמיתית.

יש לעיין מחדש בבעיות פנימיות שהוזנחו כבר זמן רב. אלה כוללות עוני, חינוך והקצנה והמעמד החברתי של הערבים הישראלים, והקיטוב הגובר בין היהודים הדתיים לבין החילונים, ומשבר המים הנשקף באופק.

על אף מה שהם עברו בשנים האחרונות, הישראלים הם עם ראוי לציון. אם יהיו להם מנהיגים נורמליים הגונים, הם יתגברו על האתגרים הללו. החלום של אבותינו הציונים להיות אור לגויים, יכול עדיין להיות בר-הישג.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann