אחד מטובי ידידיה של ישראל הובס

Print This Post

גירסת מאמר זה באנגלית: One of our best friends defeated

מנהיג מפלגה העבודה באוסטרליה, קווין רוד, הדיפלומט המלומד ששירת קודם לכן בבייג'ין ודובר בניב מנדריני שוטף, זכה בניצחון סוחף בבחירות שנערכו באוסטרליה; הוא גרם לסיום פתאומי של קרוב לשתים-עשרה שנות כהונתו הבלתי מופרעת ג'ון הווארד, ראש-הממשלה השמרן, והביא לסיום את 33 שנות הקריירה הפוליטית המפוארת שלו.

כמו וינסטון צ'רצ'יל בזמנו ופוליטיקאים רבים אחרים, הווארד לא קרא נכון את הלכי הרוח של ציבור הבוחרים. הוא לא העריך נכונה את הגורם של "הגיע הזמן לשנות", אשר מוליך תמיד את הבוחרים לדחות מנהיגים פוליטיים דגולים שהיו בשלטון זמן רב, גם כאשר הביאו שפע, כל עוד ישנו מועמד חלופי אמין.

רבים מיהודי אוסטרליה וישראלים נעצבו מאוד לאבד מנהיג שידידותו האמיתית והבלתי פוסקת כבשה את לבם. ג'ון הווארד היה ללא ספק אחד מגדולי התומכים בישראל בין המדינאים של העולם, וידיד ייחודי של העם היהודי.

תמיכתו גלוית הלב בישראל בימים הקשים של האינתיפאדה השנייה ובמלחמת לבנון השנייה הבדילו בינו לבין מנהיגים אחרים, ובכלל זה אלה שראו את עצמם כידידי ישראל. הוא ראה בתמיכתו העקרונית בישראל ציווי מוסרי, והפגין בוז לתקינות הפוליטית שהוצגה על-ידי האירופים בבימות בינלאומיות, שנטו להרחיק את עצמם מתמיכה בישראל, גם כאשר לפי כל תבחין אובייקטיבי החזיקה המדינה היהודית בפסגת המוסר.

ישנם פוליטיקאים מעטים שיוכלו להכריז, כפי שהוא הכריז לאחרונה, כי "הידידות האישית שאני רוחש לעם היהודי לעולם לא תפחת. זה משהו שאני מעריך כחלק מישותי וכחלק ממה שניסיתי לעשות כל ימי חיי".

התבוסה שנחלה ממשלת הווארד תביא גם לפרישתו של אלכסנדר דאונר, שר החוץ, ושל פיטר קוסטלו, שר האוצר, ששניהם היו תומכים נלהבים של ישראל מכוח עצמם. הדבר היחיד ששומר חסד הוא שיורשו של הווארד כמנהיג האופוזיציה יהיה כנראה מלקולם טרנבול, לשעבר השר לאיכות הסביבה, שהיה לו עבר עקבי של תמיכה בישראל.

מערכת-היחסים המיוחדת של ממשלת הווארד עם ישראל אין פירושה שקודמיו היו עוינים. לאוסטרליה היה עבר ייחודי של שתי מפלגות ידידות לעניין הציוני, שנמשך עוד מלפני קום המדינה. מאז 1948 היה רק מנהיג אחד, גו ויטלאם (1972 עד 1975), שעוינותו כלפי ישראל במהלך מלחמת יום כיפור הפכה אותו לחריג. חלק מהאשראי ליחס חיובי זה ניתן לייחס לקהילה היהודית הגאה מאוד, המונה 120 אלף איש, שבה יש מספר גבוה יחסית של ניצולי שואה יותר מכל תפוצה אחרת, והיא מוכרת כבעלת כיוון ציוני חזק.

קיימת תקווה ניכרת שקווין רוד, ראש-הממשלה החדש, יקיים את מסורת הידידות מצד אוסטרליה. הוא ביקר בישראל פעמיים, ב-2003 וב-2005. כשסעדתי אתו בירושלים, הרושם ההתחלתי שלי היה שאף כי לרוד היה רקע מנוגד להווארד ואישיות אחרת, הוא הפגין אף-על-פי-כן ידידות אמיתית.

מכל מקום טיפחתי הסתייגויות כאשר שמעתי לאחר מכן שרוד נוטה לתמוך בכל מקרה בגישה "מאוזנת פוליטית יותר" כלפי המזרח התיכון, שבאה לידי ביטוי בהימנעות בנוגע לסוגיות ישראליות בגופים שונים של ארצות-הברית. רוד גם הרחיק את עצמו מהנשיא בוש בעניין עיראק, והתחייב בשם ממשלתו החדשה להוציא את 550 החיילים האוסטרלים המוצבים שם.

אולם בסופו של דבר, כשרוד קיבל את הנהגת מפלגת העבודה לפני הבחירות הוא הפגין ללא ספק גישה חמה יותר כלפי ישראל. כשנפגשתי אתו בחודש האחרון, כשביקרתי באוסטרליה, יצאתי משם בהרגשה שעל אף גוני המחשבות, ממשלה של מפלגת העבודה תישאר קרובה יותר למדיניות של מורשת הווארד, יותר מכפי שאנשים מצפים.

למעשה, בערב הבחירות הצהיר רוד על סירובו הנחרץ לקיים מערכות-יחסים כלשהן עם החמאס, אלא אם כן יחזור בו מסירובו להכיר במדינה יהודית. הוא גם הודיע שממשלה של מפלגת העבודה תיזום צעדים כדי להזמין את מחמוד אהמדינג'אד, נשיא אירן, לבית-הדין הבינלאומי לצדק, באשמות של הסתה לרצח עם. רוד אמר שהערותיו של נשיא אירן על מחיקת ישראל מעל פני העולם, וכינוס ועידה לבדוק את אמיתות השואה "עולה בקנה אחד עם הסתה לרצח עם, שהיא מעשה פלילי בהתאם לאמנת רצח העם מ-1948".

במהלך מקביל, הקשור לצורכי הקהילה היהודית באוסטרליה, חייב רוד את מפלגת העבודה להעביר 36 מיליון דולר כתמיכה נוספת לבתי-ספר יהודיים למשך ארבע שנים. סכום זה כלל כספים שיכסו את הדרישות המיוחדות הקשורות לביטחון בבתי-הספר היומיים היהודים. תקדים זה הוא בעל חשיבות עצומה לקהילה היהודית, המתגאה בכך שהשיגה את השיעור היחסי הגבוה ביותר בהרשמה לבתי-הספר היהודיים בכל העולם.

אין צריך לומר שההתחייבויות שנעשו לפני הבחירות אינן צריכות להתקבל כדבר המובן מאליו. רוד ייתקל בהתנגדות מתוך מפלגתו ליישום כמה מהתחייבויותיו. אין ספק שהוא ייתקל מהאגף הפרו-פלשתינאי הקיצוני של המפלגה, שתואר על-ידי בארי כהן, השר היהודי לשעבר ממפלגת העבודה, כ"אנטישמי מובהק". אין ספק שהם ינסו לחתור תחת העמדות הפרו-ישראליות של רוד. מכל מקום, סיכויי ההצלחה שלהם מועטים, מפני שהם שולִיים מבחינה פוליטית. ההשלכות של הפונדמנטליזם האיסלאמי, לרבות הפצצה באי באלי שהרגה קרוב ל-100 אוסטרלים, וההתפרצויות הציבוריות הארסיות מצד כמה מאנשי הכהונה המוסלמים הקיצוניים יותר באוסטרליה, השפיעו ללא ספק על דעת הקהל והחלישו את עניינם של הפלשתינאים. נוסף על כך, אחרי ניצחון סוחף כזה בקלפיות, רוד נמצא בעמדת כוח יוצאת מהכלל כדי להבטיח שקווי המדיניות שלו ייושמו.

לסיכום, כל הסימנים מצביעים על כך שהממשלה החדשה תישאר פרו-ישראלית. רק הזמן יגיד באיזו מידה היא תחקה במלואה את התמיכה היוצאת מהכלל של ממשלת הווארד בעבר, ותעמוד בפני הפיתוי להיות "מאוזנת" יותר באו"ם ובבימות בינלאומיות אחרות.

מייקל דנבי, פרלמנטר ציוני בעל מחויבות הקרוב לרוד, צוטט בתקשורת כמי שאמר שערב הבחירות אמר המנהיג שלו לקהל מאזינים יהודי כי "התמיכה בישראל ובקהילה היהודית היא ב-DNA שלו". אין ספק שזה מבשר אופטימיות.

הכותב היה ראש הקהילה היהודית באוסטרליה במשך שנים רבות, לפני שעלה ארצה.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann