ראש הממשלה נתניהו היה בעמדה בעייתית מאוד כאשר נשא את הנאום הגדול הראשון שלו על מדיניות חוץ. הוא היה חייב להגיב לדרישות של נשיא אמריקאי פופולארי ביותר, אשר עושה רושם כי הוא מעוניין לקרב את ארצות הברית אל העולם הערבי על ידי התרחקות מישראל. לאחר שאובמה הפך את המדיניות של קודמו בתפקיד, שאותה תיאר כ"פשוט לכפות פתרונות", הוא שואף לנהל דיון עם יריבים. אך בפני ישראל, שעד כה נחשבה בעלת ברית של ארצות הברית, הוצגו תכתיבים, כמו אלו שבאו לידי ביטוי בדרישות שהופנו כלפי המדינה היהודית במהלך נאומו הידידותי של הנשיא אובמה בקהיר מול קהל מוסלמי ברובו. במקביל, נתניהו עמד בפני לאומנים נחושים בממשלתו שדחקו בו להתעלם מדרישות ארצות הברית, מאחר שהם ככל הנראה לא מסוגלים להבין שישראל לא יכולה לעמוד לבדה מול העולם כולו. מבלי להתרפס או להתקפל בעניינים הנוגעים לבטחון ישראל, נתניהו אימץ בצורה מרשימה עמדה פייסנית ומנע קרע משמעותי ביחסי ישראל-ארצות הברית. הוא הראה כי נתניהו החדש התבגר ופיתח תכונות של מדינאות ואומץ הדרושות למנהיג ישראלי בזמנים קשים אלו. התמיכה הציבורית הנלהבת לה זכה לאחר הנאום הראתה כי המדיניות שלו משקפת את הקונצנזוס הישראלי.

אובמה וישראל

Print This Post

אובמה ונתניהו

Obama and Israel

ראש הממשלה נתניהו היה בעמדה בעייתית מאוד כאשר נשא את הנאום הגדול הראשון שלו על מדיניות חוץ. הוא היה חייב להגיב לדרישות של נשיא אמריקאי פופולארי ביותר, אשר עושה רושם כי הוא מעוניין לקרב את ארצות הברית אל העולם הערבי על ידי התרחקות מישראל. לאחר שאובמה הפך את המדיניות של קודמו בתפקיד, שאותה תיאר כ"פשוט לכפות פתרונות", הוא שואף לנהל דיון עם יריבים. אך בפני ישראל, שעד כה נחשבה בעלת ברית של ארצות הברית, הוצגו תכתיבים, כמו אלו שבאו לידי ביטוי בדרישות שהופנו כלפי המדינה היהודית במהלך נאומו הידידותי של הנשיא אובמה בקהיר מול קהל מוסלמי ברובו.

במקביל, נתניהו עמד בפני לאומנים נחושים בממשלתו שדחקו בו להתעלם מדרישות ארצות הברית, מאחר שהם ככל הנראה לא מסוגלים להבין שישראל לא יכולה לעמוד לבדה מול העולם כולו.

מבלי להתרפס או להתקפל בעניינים הנוגעים לבטחון ישראל, נתניהו אימץ בצורה מרשימה עמדה פייסנית ומנע קרע משמעותי ביחסי ישראל-ארצות הברית. הוא הראה כי נתניהו החדש התבגר ופיתח תכונות של מדינאות ואומץ הדרושות למנהיג ישראלי בזמנים קשים אלו. התמיכה הציבורית הנלהבת לה זכה לאחר הנאום הראתה כי המדיניות שלו משקפת את הקונצנזוס הישראלי.

יש אנשים (ואני ביניהם) שטענו כי היה על נתניהו לתמוך בהקמת מדינה פלסטינית בכפוף לתנאים מסויימים כבר מהיום הראשון, ובכך להמנע מהנזק שנגרם לתדמיתה הציבורית של ישראל. אך בדיעבד, העיכוב בהצגת העמדה הישראלית עד לאחר שנשיא ארצות הברית נשא את נאומו בקהיר איפשר לנתניהו להציג מספר ויתורים לאובמה מבלי להתפשר בנושאים המרכזיים.

בנאומו לעולם המוסלמי, שהיה בנוי בצורה גאונית, יצר הנשיא אובמה, למרבה הצער, השוואה מוסרית כשהתייחס לשואה ולפליטים הערבים. הוא למעשה אימץ את הנרטיב הערבי כאשר רמז שהקמת מדינה יהודית היתה סוג של פיצוי על השואה אשר גרם סבל על פלסטינים חפים מפשע.

נתניהו דחה את הנרטיב הזה באופן חד משמעי אך גם דיפלומטי, בכך שהדגיש את הקשר העמוק של העם היהודי לארץ הקודש שנמשך 3500 שנה וקדם לשואה, ובכך שהפנה את תשומת הלב בעדינות לעובדות המראות כי לחלק לא מבוטל מהסבל של הפלסטינים אחראים הפלסטינים עצמם.

החלק הרגיש ביותר בנאום נתניהו היה התמיכה הרשמית בהקמת מדינה פלסטינית בכפוף לכך שיתקיימו ארבעה תנאים: (1) הכרה בישראל כמדינה יהודית; (2) פירוז שיגובה בערבויות בינלאומיות שימנעו הקמת חמאסטאן נוספת או מובלעת איראנית; (3) הפסקת ההסתה האנטישמית המחרידה שעד כה חדרה לכל חלקי החברה הפלסטינית; ו-(4) הכרה בכך שצאצאי הפליטים הפלסטינים לא ישובו לתחומי ישראל.

בהתחשב בהיסטוריה של הסכסוך הערבי-ישראלי, אם הבית הלבן לא מסוגל להודות שדרישות אלו של ישראל הן הגיוניות ביותר, עלינו להתכונן לאפשרות שמדובר בנשיא שמוכן אפילו להקריב את ישראל על מנת לפייס את העולם המוסלמי. הדבר גם יכול לעורר זיכרונות קודרים על בגידתו של צ'מברליין בצ'כוסלובקיה במהלך ניסיונו העקר לפייס את הנאצים.

על מנת להראות רצון טוב ולהמנע מעימות ישיר, נתניהו החליט גם להקפיא את הקמתן של התנחלויות חדשות. אך הוא התעקש שיש לאפשר למתנחלים לחיות "חיים נורמליים" ובכך רמז על תמיכה בבניה על בסיס ריבוי טבעי בגושי ההתנחלויות. הוא גם הביע את מחוייבות ממשלתו לשמירה על ירושלים מאוחדת שבה יובטח חופש פולחן לבני כל הדתות.

התגובה הראשונית של הפלסטינים לא היתה מעודדת. בכירים ברשות הפלסטינית החלו אף לאיים כי יחזרו למאבק המזויין ולשימוש בטרור. דובר הרשות הפלסטינית, צאיב עריקאת הכריז ש"נתניהו יצטרך לחכות אלף שנה עד שימצא פלסטיני אחד שישתף איתו פעולה על בסיס נאום זה".

אם הפלסטינים יסרבו לדון בהצעותיו של נתניהו הם ישחזרו שוב את התנהגותם העקשנית של ערפאת ועבאס, שסירבו שניהם להצעות של אהוד ברק ואהוד אולמרט למסור להם 97% מהשטחים שמעבר לקו הירוק. הם יוכיחו שוב כי בעוד שרוב הישראלים כמהים באופן כמעט נואש להפסיק לשלוט בפלסטינים, באופן אירוני אלו דוקא הפלסטינים ומנהיגיהם שמונעים את הקמתה של מדינה פלסטינית, מאחר שמטרתם העיקרית היא עדיין לחסל את הריבונות היהודית באזור.

תגובתו הראשונה של אובמה לנאום נתניהו היתה ש"מה שאנו רואים הוא לכל הפחות אפשרות לחדש את המגעים הרציניים". הבית הלבן גם ציין שנאום נתניהו היה "צעד חשוב קדימה". אך אסור לנו להשלות את עצמנו. עד כה פעולותיו של ממשל אובמה צביעות על נחישות להרחיק את ארצות הברית מישראל על מנת לזכות בתמיכה מצד הערבים. כבר מופעל עלינו לחץ לבצע ויתורים נוספים ללא הדדיות. ההצעה שישראל תחזור לגבולות הבלתי ניתנים להגנה של 1948, שמכונים "גבולות אושוויץ" היא מזעזעת, כמו גם הדרישות חסרות הרגישות שישראל תבצע ויתורים חד-צדדיים מול חמאס ללא קשר לשחרור גלעד שליט.

מההתבטאויות של מזכירת המדינה, הילארי קלינטון, ושל דובר הבית הלבן חוזר ועולה כי ההבנות שהושגו בעבר עם ממשל בוש, לפיהם אזורים כגון גוש עציון, מעלה אדומים וישובים הסמוכים לירושלים ישארו בידי ישראל, נדחו כלאחר יד. ממשל אובמה גם מנסה למנוע מיהודים להקים את בתיהם באזורים אלו. אף ממשלה ישראלית לא יכולה להסכים לכפייה של הגבלות על יהודים לגור בירושלים, העיר שממנה צמחו דתם ועמם.

בשל כך, דרושה לנו עכשיו באופן דחוף ממשלת אחדות. ראש הממשלה הצהיר על מדיניות הנהנית מתמיכת רוב גורף של אזרחי המדינה. כיום אין שום הבדל מהותי בין המדיניות של קדימה ושל הליכוד. המשך התעקשותה של ציפי לבני בתקופה קריטית כזו להתעלם מהאינטרס הלאומי רק על מנת לקדם את שאיפותיה האישיות, הוא חסר מצפון ומעיד על בריחה מוחלטת מאחריות.

בנוסף, חשוב לעודד כעת יהודים אמריקאים לתמוך בנו בצורה פעילה. לתמיכה המוסרית שלהם עשויה להיות השפעה רבה, בהתחשב בכך ש-80% מהם הצביעו לאובמה בבחירות האחרונות לאחר שהוא הבטיח שהוא לעולם לא יפקיר את ישראל. מלבד זאת, עליהם להדגיש שניסיון ללחוץ על ישראל ולפייס את הערבים לא רק יפגע בישראל, אלא יחזור בסופו של דבר כבומרנג ויפגע גם בארצות הברית. אם למרות זאת אובמה ימשיך באופן סלקטיבי להפעיל לחץ על ישראל בשעה שהוא מפייס את הערבים, תהיה סיבה רצינית להטיל ספק במחוייבותו של נשיא ארצות הברית לביטחונה ורווחתה של המדינה היהודית. יש לקוות שמצב כואב שכזה לעולם לא יקרה.

ראש הממשלה נתניהו הפגין אומץ בכך שהציג עמדה עקרונית הזוכה לתמיכת הרוב המוחלט של הישראלים. הוא חזר והדגיש שהישראלים מוכנים להקריב קורבנות אמיתיים על מנת להשיג הסדר שלום אמיתי. אך עד שיגיע הזמן ששכנינו יחלו להראות נכונות להדדיות ומחוייבות אמיתית ליחסי שלום, אי אפשר להמשיך ולצפות מאיתנו לבצע ויתורים חד-צדדיים נוספים, ועלינו להיות מאוחדים ולעמוד בנחישות נגד לחצים המנסים לכפות עלינו לפעול אחרת.


ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann