תגובתה הלוקה והשערורייתית של ישראל לצונאמי האנטישמי הגלובלי

Print This Post

British-American Flag English

ממשלות ישראליות עוקבות כשלו כישלון חרוץ בהיענות לאתגר של האנטישמיות הגלובלית, כאשר נמנעו מלספק את ההנהגה הנדרשת ממדינה יהודית בזמנים סוערים אלו. בכך, הם הותירו את יהודי התפוצות להתמודד עם הבעיה בעצמם.

הצונאמי האנטישמי הגלובלי, התפרצות חסרת תקדים של עוינות פראית שהתפשטה ביתר שאת ע"י האינטרנט, נובע מצירופם של מספר גורמים: אנטישמיות ואלימות אסלאמית קנאית, אנטי-ישראליות דמונית מצד השמאל, ושנאת היהודים המסורתית והרדיקאלית של הימין. הצונאמי השפיע על קהילות יהודיות בכל מקום, אך למרבה האירוניה, הוא חמור במיוחד דווקא באירופה, המדינה שנספגה בדם יהודי במהלך השואה. הוא צבר מומנטום עצום במהלך העימות הצבאי האחרון עם חמאס, והגיע לשיאו בצרפת.

התגובות מטעמם של המנהיגים היהודיים באירופה משתנים ממדינה למדינה. באופן כללי, הצרפתים הגיבו באומץ. מנגד, אחרים מתנהגים כמו "עבריים מפוחדים", וחלקם נותרו בהכחשה וממשיכים להפחית מערכה של הבעיה. באופן כללי, היהודים באירופה נתונים תחת לחץ רב, ורבים מיואשים באשר לעתידם.

המצב בדרום אמריקה ובדרום אפריקה הולך ומתדרדר. אפילו קנדה ואוסטרליה, שממשלותיהם תומכות בעוצמה בישראל, חוו עלייה מהירה באנטישמיות.

בארצות הברית, ה"מדינה המוזהבת", על אף התמיכה הרחבה בישראל בקרב הציבור ובקונגרס, יהודים רבים המומים מפני ההיסטריה האנטי-ישראלית שמייצרים השמאל וחלק מהתקשורת הליבראלית, והם נדהמים מרמות האנטישמיות הרעילה שמופגנות ברבים מהקמפוסים האוניברסיטאיים.

על פי ההערכות, למעלה מ-100 מיליון דולר מושקעים בסוכנויות חופפות שונות המתיימרות ללחום באנטישמיות. חלקן משחקות תפקיד קונסטרוקטיבי, אך אחרות הן חסרות תועלת ולעיתים אף פוגעות במטרה.

אף על פי כן, ההנהגה המזדקנת של הממסד היהודי האמריקני נכנסה למגננה, והיא הפכה קולנית פחות ופחות.

האמירות האנטי-ישראליות הצורבות והעוינות לעיתים קרובות שבוטאו ע"י הנשיא ברק אובמה נתקלו בשתיקה רועמת – דבר שאינו אופייני למנהיגים הלוחמניים בדרך כלל. לעומת הזעם ברמה העממית, היעדר הרצון מטעמם של ארגונים יהודיים מרכזיים – כולל הליגה נגד השמצה – להפגין באופן פומבי נגד הפקת האופרה האנטישמית "מותו של קלינגהופר" ע"י האופרה המטרופוליטנית של ניו יורק, ממחיש אף הוא את המגמה.

ככלל, יהודי התפוצות נתונים תחת לחץ עצום, מבולבלים ולעיתים קרובות מפולגים באשר לאופן שבו יש להגיב לגאות במתקפות אנטי-ישראליות ואנטישמיות.

לכל הגופים הגלובליים המתיימרים ללחום במגמות האכזריות הללו יש מגבלות, והם הוכיחו שהם אינם מסוגלים לספק את ההנחיה הנדרשת על בסיס גלובלי. הקונגרס היהודי העולמי המתחדש בראשותו של רונאלד לאודר מהווה כוח חיובי, במיוחד בשנה האחרונה, בקרב הקהילות היהודיות באירופה ובמיוחד באמריקה הלטינית. חולשתו האינהרנטית נובעת מהיעדר התמיכה בו מטעמם של הארגונים היהודיים האמריקניים הגדולים, שבלעדיהם הוא אינו יכול להתיימר לייצג את היהדות העולמית.

בראשות הסוכנות היהודית ניצב נתן שרנסקי הכריזמטי, המחזיק בתפיסה אינטלקטואלית מלאה של הבעיה. למרבה הצער, נדמה שהוא הוסת מהעניין, והוא מכוון את רוב כוחותיו אל עבר גיוס כספים וניהול בירוקרטי של ארגון ישן וחולה. הוא מתרכז בעיקר בנושאים שאינם מעוררים מחלוקת כגון קידום הזהות היהודית. היעדר ההנהגה שלו הורגש במיוחד לאחר האירועים הטרגיים האחרונים בצרפת, כאשר הוא הרחיק את עצמו מקריאתו של ראש הממשלה נתניהו ליהודי צרפת לשקול עלייה לארץ. אבוי, כיום הסוכנות היהודית כבר אינה נחשבת ככוח משמעותי בהנהגה של יהודי התפוצות ובתיאום ביניהם.

ההסתדרות הציונית העולמית (WZO), שהיה בעבר גוף משמעותי עם חברים פעילים ברחבי העולם כולו, הוא כיום ארגון הנוטה למות ובעל השפעה זניחה, כפי שהומחש ע"י תרדמת החורף שלו במהלך התהפוכות האנטישמיות האחרונות בצרפת.

בשבוע שעבר, WZO הפציע לפתע משנתו עם שאלון ילודתי שנשלח לחבריו ובו נשאלו האם הם חשים שהאנטישמיות צומחת. למרבה הפלא, לשאלון התלווה סרטון פרימיטיבי שביקש להציג את האנטישמיות הבלגית. הסרטון הציב זרקור על הרב מנחם מרגולין מאיגוד הארגונים היהודיים באירופה (שאין לבלבל עם הקונגרס היהודי האירופי), שרק שבוע קודם לכן נזף בנתניהו על "קריאותיו הפבלוביות לעלייה לאחר כל מתקפת טרור". מנהיגי העבר של WZO בוודאי מתהפכים בקבריהם בראותם את התנוונותו של הגוף המכובד הזה. על יושב הראש אברהם דובדבני לשקול לפרק באופן רשמי את הארגון הזה, אשר שם ללעג את חבריו הנותרים בבריטניה, אוסטרליה ודרום אפריקה, חברים שממשיכים לעסוק בפעילות ציונית חשובה.

לפני למעלה מעשור, משרד החוץ הישראלי, בשיתוף עם המשרד לענייני התפוצות, הקים את  הפורום הגלובלי למאבק באנטישמיות. הפורום זכה לתמיכה נלהבת ואומץ ע"י ארגוני קהילות יהודיים מרכזיים ופעילים ברחבי העולם. למרבה הצער, בשל חוסר במימון ובכוח אדם, הפורום לא הצליח להקים מזכירות משמעותית לקיום פעילויות שוטפות בין הכנסים הבינלאומיים התקופתיים. על כן, הוא לא סיפק את ההנהגה ואת המסגרת לייעוץ מתמשך שנדרשו ושלשמם הוא הוקם.

למרבה האירוניה, למרות התפרצות האנטישמיות, ומלבד הענף הפרלמנטרי שלו, הארגון דומם לחלוטין כיום. הכנס האחרון שלו נערך בשנת 2013, כאשר פגישת המשך בהשתתפות 20 נציגים שנערכה בפברואר שעבר הייתה למעשה לא-אירוע.

ואולם, במכתב שנחתם בשבוע שעבר ע"י שר החוץ אביגדור ליברמן והשר לענייני התפוצות נפתלי בנט, הפורום הגלובלי הזמין מנהיגים ופעילים יהודיים מן התפוצות להשתתף בכנס החמישי, שמתוכנן לחודש מאי 2015. העובדה ששרים, שתרומתם היחידה לארגון התבטאה בנאומי פתיחה בכנסים, יכולים להשיק פגישה המתוכננת לתאריך שבו ייתכן והם כבר לא יהיו בתפקידם, ממחישה כיצד פוליטיקאים בעלי זיקה לניצול פלטפורמות להאדרת הסטטוס הפוליטי שלהם חטפו את התחום הזה.

כעת, ישנו צורך חיוני בהקמת ארגון גג שישמש כפורום מתמשך להחלפת עמדות, סיפוק הכוונה, והתווייה ותיאום של אסטרטגיות גלובליות המכוונות נגד האנטישמיות.

רק לראש ממשלה ישנו המעמד להשיק גוף גלובלי שיקיף ארגונים, יגייס את הפעילים הטובים ביותר וישכנע את מנהיגי הקהילות האגואיסטים בדרך כלל ואת הסוכנויות והארגונים היהודים המתחרים להניח בצד את האינטרסים הצרים שלהם, לאחד את מאמציהם ולעבוד בשיתוף פעולה על מנת להתייצב מול האיום הגובר.

בראש משרד שכזה צריך לעמוד עובד ציבור המחזיק בהבנה יסודית של התחום ואשר מסוגל לעבוד בשיתוף פעולה ובתיאום עם ארגונים יהודיים ועם המנהיגים והפעילים המגוונים בתפוצות העוסקים בתחום זה. לחברי הסגל אסור שיהיה קשר לפוליטיקה המקומית. מלבד אקדמאים, ישנם כמה שגרירים מוכשרים לשעבר העובדים כיום בתפקידים משרדיים בירוקרטיים שלהם ישנה המומחיות הנדרשת בכדי לשחק תפקיד חשוב בגוף שכזה. כמו כן, ישנם כמובן גם יהודים מוכשרים ומסורים כאן ובתפוצות שיהיו מוכנים לקחת חלק בפעילות שכזו על בסיס התנדבותי.

בכדי שיתפקד באופן יעיל, גוף שכזה ידרוש מימון משמעותי. אך הפרויקט הזה לא ייתפס רק ככזה התומך ביהדות התפוצות. לישראל עצמה ישנו אינטרס מוקנה משמעותי בהקמת גוף מייעץ גלובלי שכזה. כיום, אנו סופגים מהלומות במלחמת הרעיונות, ואנו מחויבים לזהות את הגורמים האנטישמים המעורבים בקמפיינים המבקשים לבצע לנו דמוניזציה.

חמורות כפי שיהיו, האנטי-ישראליות והאנטישמיות באירופה ובמרבית המדינות משתוללות יותר כיום ברמה העממית מאשר שהן משתקפות  במדיניות הנוכחית של הממשלות. במידה ולא נהפוך את הגל, ממשלות שעליהן מופעל לחץ ע"י קהילותיהן המוסלמיות ובוחרים אחרים ההופכים קיצוניים יותר ויותר נגד ישראל תובלנה לבסוף להפחתה נוספת בדרגת היחסים שלהן עם ישראל.

לכל הפחות, קיומו של גוף גלובלי שכזה יאפשר לנו להרים את ראשינו בגאווה ולחשוף את אלו המתנגדים לנו כקנאים וגזענים. כמו כן, הדבר יבטיח שצעירים יהודיים בתפוצות, המוקפים בסביבה עוינת שספוגה כל העת בעיוותים של התקשורת, לא יעברו שטיפת מוח ויחלו למחול לשנאה המכוונת כלפיהם.

ללא קשר לשאלה האם נתניהו או הרצוג ייבחר, ראש הממשלה החדש חייב לשקול הקמה של משרד שכזה בעדיפות עליונה, הן בכל הקשור לאינטרס הלאומי שלנו והן בשל התפקיד המחייב של המדינה היהודית לפעול בשמו של העם היהודי.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann