משפחה של עולים מאתיופיה חוגגים פסח. תמונה מאת Flash90

פסח – חג החירות והניסים שלנו

Print This Post

British-American Flag English

בערב הראשון של פסח, לארוחת החג קודם הסדר, המגולל את סיפור הפיכתנו מעבדים לעם, ומתאר את הניסים שקרו בזמן יציאת מצרים.

התמה המרכזית של ההגדה העתיקה מהדהד בעוצמה גם במצבה הנוכחי של היהדות בימינו. בזמנים הסוערים בהם אנו חיים, עם הברברים העומדים בשערינו והבגידה בישראל מצד חלק גדול מן העולם, אנו נעטפים ביראת כבוד כאשר אנו קוראים את הפיוט שדקלמו אבותינו במשך למעלה מאלף שנים:

"והיא שעמדה לאבותינו ולנו. שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו. אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו. והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".

אנלוגיות נוספות השבות ומתרחשות בכל הדורות מופיעות גם הן בהגדה. מה שבהמשך הפך לתבנית בעבור היהודים שבגלות במשך למעלה מ-2000 שנה – אנטישמיות, רדיפה, גירוש וניסיון לרצח עם – נחווה בתחילה ע"י אבותינו במצרים.

מסופר לנו שבזמן שהיו במצרים, בני ישראל שגשגו והתרבו והפכו לעם "גדול ועצום". הדבר הוביל את המצרים להתייחס אליהם כאל זרים, גיס חמישי, ולעורר את שד הנאמנויות הכפולות – שיובילו לכך ש"והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו". מה שהחל באפליה הפך בהמשך למינוי שרי מיסים במטרה לענות אותם – "ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך". לאחר מכן, הורחבה המגמה לניסיון לרצח עם, כאשר פרעה ציווה שכל תינוק יהודי שנולד ייהרג.

זהו הרצף שאותו, למעשה, אנו סבלנו בכל תקופת גלותנו, עם מחזורים של סובלנות, אפליה, רדיפה פיזית וגירוש או רצח.

מאלו, החוויה האיומה ביותר התרחשה בתקופת הנאצים והגיעה לשיאה בשואה, אשר עד היום, אין כל תיאולוג או פילוסוף שיוכל לתרץ אותה באופן רציונלי. עדיין אין זה ברור מדוע בתשעה באב, אנו שמים כמעט את כל הדגש על האבל על חורבן ירושלים שהוביל לגלותנו, אך כמעט ולא מכירים ברדיפה ובסבל שהעם היהודי ספג כתוצאה מכך, ובמיוחד לאסון החמור מכולם, הרצח המחושב של ששה מיליונים.

ניתן לשאול את אותה השאלה בנוגע לפסח, חג החירות שלנו. שיקוף של ההנהגה הדתית שלנו ניתן לראות בעובדה שבזמן שאנו סוקרים את מקורותינו כעם ונפעמים מהנסים הקשורים ליציאת מצרים, איננו שמים דגש על השמחה והזכות שניתנה לנו להיות דור של עדים חיים לניסים שאינם פחותים במהותם מאלו הקשורים ליציאתנו ממצרים.

בחג הזה, עלינו לתת הודיה – למרות האזור הסוער והברברי שבו אנו נמצאים, הגידול המשמעותי באנטישמיות והאתגרים המרובים הניצבים לפנינו – על כך שאנו מהווים ללא ספק את הדור המבורך ובעל הזכות הגדולה ביותר מאז היציאה לגלות.

אנו חזינו בנס התקומה של העמיות היהודית לאחר אלפיים שנים של תפוצה ורדיפה. בכל תולדותיה של האנושות, לא קיימת כל דוגמה היסטורית דומה של עם שחווה תחייה לאחר פסק זמן ממושך שכזה.

ב-1947, בשיאה של המלחמה הקרה, באירוע חסר תקדים, ארצות הברית וברית המועצות האנטישמית הצביעו יחד, כדי לתמוך בהקמתה של מדינה יהודית. אכן, נס.

יוצאת עוד יותר מן הכלל הייתה היכולת של המדינה היהודית הצעירה להתגבר צבאית על מאמץ משולב מצד צירוף חזק הרבה יותר של מדינות ערביות שיצאו להשמיד אותה.

אך הנס הגדול ביותר של זמננו, הוא קיבוץ הגלויות שהתרחש מאז שישראל הוקמה. יהודים מכל קצוות תבל שבו למולדתם. אלו כוללים כאלו ממקורות מגוונים, מניצולי השואה ליהודים שנרדפו במדינות ערב, מהעולם המפותח של ארצות הברית ואירופה וכלה ביהודים שנסו מחברות פרימיטיביות כגון אתיופיה.

בולט במיוחד הוא נס העלייה של מיליון יהודים מברית המועצות – הגירה המונית שעלינו לחגוג כאשר אנו מציינים את יציאת מצרים. עלינו לזכור שרבים ויתרו קודם לכן על כל תקוה להצלת היהודים הללו, והתייחסו אליהם כאל מתבוללים שאבדו לעם היהודי. זאת ועוד, את ההגירה הזו החלו כמה מאות יהודים סובייטים אמיצים שהגיעו מרקע של התבוללות, גילו את זהותם היהודית בין לילה ובאופן מדהים, עמדו והתנגדו למשטר הטוטליטרי העוצמתי ביותר בעולם. עם תמיכת יהדות העולם, הם השיגו את מטרתם ולמעשה, הפכו בהמשך למרכיב תורם משמעותי בהתמוטטותה של האימפריה המרושעת. את האירועים יוצאי הדופן הללו ניתן לתאר רק במילה "נס", לא פחות.

בנוסף, ההצלחה המדהימה שבעיצוב היהודים הללו – רובם פליטים מדיכוי – לכדי מדינת לאום מחודשת המבוססת על תרבות ומסורת יהודית תוך תחייתה של העברית התנכית לכדי שפה מדוברת, גם היא מהווה בוודאי אירוע ניסי.

לאחר השגת מעמד מדינה, עם הספר, שהיה חסר ישע במשך אלפיים שנה, הצליח כמעט בין לילה להקים את הצבא החזק ביותר באזור. זה, למרות גודלו הקטן, יסווג בהמשך כאחד מהכוחות הצבאיים העוצמתיים ביותר. ישראל הפגינה יכולת מדהימה בהרתעת תקיפות והגנה על העם היהודי.

על כן, מצער שבזמן שאנו מתכנסים סביב וקוראים את ההגדה העוסקת בהפיכתנו לעם, הרבנים שלנו נמנעו מלהדגיש את הקשר שבין אותם אירועים לבין המעמד הניסי והמיוחס שאותו אנו השגנו בימי חיינו.

במהלך סדר הפסח, כופרים ואתאיסטים צריכים להודות 'לכל מאן דבעי'. אלו מביננו שמאמינים כי קיימת נוכחות אלוקית, צריכים להביע שמחה והודיה לקדוש ברוך הוא על כך שהנדס את לידתנו מחדש הנסית, ולהתפלל שימשיך לשמור על עמו.

חג שמח!



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann