כיצד להגיב לבגידה הזדונית של אובמה בישראל

Print This Post

British-American Flag English

כפי שהיה צפוי, בערב פרישתו בגד הנשיא ברק אובמה בישראל. החבר הוותיק לשעבר בקהילת המתפללים של הכומר האנטישמי הפרנואיד ג'רמיה רייט, שלו נטייה לתמוך באחים המוסלמים, משך את ידו מארבעים שנות מדיניות על מפלגתית אמריקנית שגרסה בהגנה על המדינה היהודית מפני הזאבים של האומות המאוחדות.

פעולה זו, כנשיא ברווז צולע, היוותה ניסיון של הרגע האחרון לערעור המדיניות המיועדת של יורשו, כאשר הוא מבין שכמעט בלתי אפשרי להפוך החלטה של מועצת הביטחון. בסופן של שמונה שנותיו בתפקיד, הוא הפגין ניצול חסר תקדים לרעה של כוחו ביודעו שבחודש האחרון שלו, הוא לא יהיה חייב לתת דין וחשבון. זאת, למרות העובדה שהיוזמה הנקמנית שלו זכתה להתנגדות מוחלטת מצד הקונגרס, העם האמריקני ואפילו חברים רבים במפלגתו.

מדינות אירופאיות המיוצגות במועצת הביטחון הצביעו בעד החלטה 2334 המגונה, אשר נכתבה ותוזמרה הלכה למעשה ע"י ארה"ב וקודמה לבסוף ע"י ניו זילנד, מדינה מערבית שמדיניות החוץ שלה נגזרת בעיקר מההיקף שבו היא מקדמת את ייצוא הטלה שלה. שותפיה לקידום ההחלטה היו המדינה הסוררת ונצואלה, כמו גם מלזיה וסנגל.

ההחלטה, שעברה במהלך השבוע שבו חאלב נכבשה ע"י הנשיא אסד תוך כדי עינויים ברוטליים וטבח של אלפי אזרחים חפים מפשע, הדגישה את הצביעות והדו פרצופיות של האומות המאוחדות, גוף שנשלט ע"י מדינות אנטי ישראליות וסוררות, כאשר דמוקרטיות מתרפסות במאמץ לפייס את המדינות המוסלמיות השלטות.

היא תשמש כלי בידיהם של יריבי ישראל במטרה לקדם חרם, הימנעות מהשקעות וסנקציות, והם יעודדו את בית הדין הבינלאומי הפלילי להגדיר את ישראל כמדינה פושעת.

ההחלטה מאיינת רשמית את הסכם אוסלו ההרסני, שוללת את החלטה 242 של האו"ם ומפריכה את המושג של גבולות ברי הגנה. היא סוללת את הדרך להוצאה מחוץ לחוק של כל המתנחלים, כולל אלו בגושים המרכזיים שימשיכו תמיד להיות חלק מישראל, ואפילו יהודים המתגוררים בשכונות יהודיות של מזרח ירושלים. היא אפילו מגדירה את העיר העתיקה של ירושלים ואת הכותל המערבי כשטח פלסטיני כבוש.

בהקשר זה, הפלסטינים צפויים לדרוש כי כל משא ומתן עתידי יאמץ את ההגדרות הטריטוריאליות הביזאריות הללו כנקודת פתיחה – הגדרה שאף ממשלה ישראלית לעולם לא תשקול לקבל. החלטת האו"ם שללה למעשה את המושג של משא ומתן ישיר, ובכך הבטיחה שפתרון שקט לסכסוך הוא רחוק יותר מאי פעם.

באקלים בינלאומי אנטי ישראלי שכזה, אל לנו להיות מושפעים מנביאי הזעם הפסימיים שבקרבנו.

אנו חזקים כיום יותר מבכל זמן אחר במהלך ההיסטוריה שלנו, ואנו התגברנו בהצלחה על איומים חמורים בהרבה על קיומנו מאשר האומות המאוחדות. כעת זה הזמן להפגין אחדות ועוצמה.

למרות החששות הרבים שעלו בתחילה, עלינו להודות לקב"ה שהעם האמריקני בחר בדונלד טראמפ כנשיא. אילו היינו ניצבים כעת מול ממשל קלינטון דמוקרטי, אשר היה בסבירות גבוהה משמר את מדיניות אובמה, היינו מתעמתים עם סיוט אמתי.

בהקשר זה, במידה וההכרזה על ההחלטה להעביר את שגרירות ארה"ב תיושם, הדבר ישגר מסר עוצמתי לעולם. לזכותו, טראמפ הפעיל את מלוא כובד משקלו כנשיא נכנס במאמץ להדוף את החלטת האו"ם, אם כי ללא הצלחה. הוא תיאר את האו"ם כ"סתם מועדון שאנשים מתכנסים בו, מדברים ומבלים" והדגיש שלאחר ה-20 לינואר, "הדברים באו"ם יתנהלו אחרת". בהמשך לכך שבחר את דיוויד פדרמן הפרו ישראלי לשמש כשגריר בישראל, הוא מינה פרו ישראלי אחר מצוותו, ג'ייסון גרינבלט, כנציגו במשא ומתן במזרח התיכון. כמו כן, הוא סרב בהפגנתיות לקיים פגישה רשמית עם המזכיר הכללי היוצא של האו"ם, באן קי-מון.

לאור ההתפתחויות הללו, מרבית חברי ההנהגה של הזרם המרכזי היהודי, שהיו בהכחשה במשך שמונה שנים, צריכים לשאת תחושה עמוקה של אשמה ובושה.

הם נותרו דוממים בזמן שאובמה התייחס לישראל דיפלומטית כמו מדינה סוררת בעוד הוא מתרפס בפני האייתוללה. הם המשיכו להצביע עבורו, וכעת אנו רואים כיצד הוא השיב להם כגמולם. המבקר העקבי היחיד היה מורטון קליין הבלתי נלאה, ראש ארגון ציוני אמריקני, שעתה הוכחה צדקתו מעל ומעבר לכל ספק.

יהודים אמריקנים אינדיבידואלים חופשיים לבטא את הדעות הפוליטיות האישיות שלהם בכל צורה המתאימה להם, אך הארגונים היהודיים מן הזרם המרכזי מחויבים להימנע מפעילות המשקפת נטייה פוליטית. ההתנהגות המחפירה של מנהיגי זרם מרכזי ליברליים, שניצלו את עמדותיהם על מנת לקדם הטיה מפלגתית נגד טראמפ, כולל האשמות באנטישמיות שכוונו נגדו ונגד עמיתיו קודם לבחירות ובמהלכן, בולטות כעת כהתנהגות שהיא בלתי מוסרית ושערורייתית לחלוטין.

לאחר הבחירות, הליגה נגד השמצה והמנהיגים הדתיים מהתנועות הקונסרבטיביות והרפורמיות פרסמו כולם הצהרות שביטאו ייסורים ואפילו אבל בעקבות התוצאות. חלק מהם אף תמכו באופן פומבי בבחירתו של חבר הקונגרס קית' אליסון, מוסלמי שמאלני קיצוני ואנטי ישראלי, להנהגת המפלגה הדמוקרטית, בעוד הם מחו על מינוי שגריר פרו ישראלי ע"י טראמפ. אחרים אף מחו בטענה שהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים תפגע בתהליך השלום.

השיא הגיע בחרם הביזארי והקומי כמעט מצד ארגוני זרם מרכזי יהודיים מובילים נגד מסיבת חנוכה שאירחה ועידת הנשיאים בשגרירות האזרבייג'נית בוושינגטון, וזאת משום שהאירוע נערך במלון שבבעלותו של טראמפ.

אך כעת הגיע הזמן להסתכל קדימה ולהתאחד. החלטת האו"ם הזו איננה עוסקת רק בהתנחלויות. מטרתה הייתה לערער את ביטחון המדינה ולסלול את הדרך לפעולות חרם וסנקציות אנטישמיות מצד אלו החותרים לסופה של ישראל.

ההחלטה, שעשתה שימוש בעמדותיו הזדוניות של אובמה, לא הבחינה כלל בין מאחזים מבודדים והתנחלויות באזורים מרוחקים לבין הפרברים היהודיים של ירושלים, כולל הכותל המערבי.

כל יהודי התומך בעמדה לפיה האתר הקדוש ביותר ליהדות – שהיה כבוש בעבר ע"י הירדנים שמנעו מיהודים להיכנס ולהתפלל בו – הוא שטח כבוש, מזכיר את ה"מוסרים" מימי הביניים, שנודו מהחיים הדתיים והחברתיים של הקהילה. אלו ב-J Street, בקרן החדשה לישראל ובקבוצות שמאל קיצוני יהודיות אחרות, המחשיבים אזורים יהודיים של ירושלים ואת האתר הקדוש ביותר ליהדות כ"שטחים כבושים" – צריכים להיות מוגדרים כבוגדים ולזכות ליחס שכזה.

האתגר המידי הוא לעודד את ממשל טראמפ הנכנס להציל את מה שניתן לאחר בגידתו של אובמה בישראל.

ישנן סיבות לתקווה לפיה לאחר שקיצוניותה של ההחלטה תובן במלואה, כמה מדינות ישנו את עמדתן. כמו כן, אם המגמה הנוכחית תימשך, מדינות אירופאיות רבות צפויות ללכת אחרי אמריקה ולבחור ממשלות שתהיינה פרו ישראליות הרבה יותר מאשר אלו המפייסות את המוסלמים.

אך מעל לכל, עלינו להיות אופטימיים בתקווה שאם הנשיא טראמפ יעמוד מאחורי ההצהרות האחרונות שלו, ישראל עשויה ליהנות מהידידות הקרובה ביותר שהייתה לה עם ארצות הברית – דבר שיכול יותר מלפצות על האו"ם, שפעולותיו הנכלוליות עודדו את טראמפ להביע בוז פומבי. הדבר רלוונטי במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שארה"ב מממנת 25% מתקציב האו"ם.

חשוב ביותר לציין שהמדינות הסוניות המתונות כגון מצרים, סעודיה ומדינות המפרץ תהיינה נואשות למצב את עצמן לצד טראמפ, והן אינן צפויות לעשות יותר מאשר להשמיע מחאות רשמיות אם וכאשר ארה"ב תתייחס לישראל כאל בת ברית אמתית.

אך על מנת שהדבר יהיה אפקטיבי, על ישראל לפעול בזהירות ולא לייצר פרובוקציה בקרב הממשל הנכנס באמצעות ניסיון לכפות הסדרים ללא היוועצות מוקדמת.

יש להשתיק את נפתלי בנט ואלמנטים אחרים מן הימין, ויש לאפשר לראש הממשלה נתניהו לקבוע את הגישה כלפי הממשל החדש. כמו כן, עליהם להבין שבעוד שישנו כמעט קונצנזוס על כך שבסופו של דבר יש לספח את גושי ההתנחלויות ולייצר גבולות ברי הגנה, רוב הישראלים אינם שואפים לשלב את יהודה ושומרון בשלמותם, משום שהדבר יוביל בפועל לסופה של המדינה היהודית ולהחלפתה במדינה דו לאומית שתיבלע בתוך העולם הערבי.

ההצהרות האחרונות והמדיניות בנוגע להתנחלויות סיפקו ללא ספק לאובמה תחמושת נוספת על מנת להצדיק את היוזמה הבוגדנית שלו. אך כמעט ובטוח כי הוא היה פועל בדיוק באותו האופן גם אלמלא הייתה הממשלה לוקחת חלק בכל דיון פומבי. זאת, משום שמטרתו המרכזית, מאז יום השבעתו, הייתה באופן עקבי כפייה של הסדר שכזה על ישראל.

המציאות היא שכל המפלגות הפוליטיות – מלבד הרשימה הערבית המאוחדת ומרצ – מתנגדות לא פחות להחלטה הזו מאשר הממשלה. זה בוודאי הזמן שבו על כל המפלגות הפוליטיות להניח בצד את ההתקוטטויות צרות האופקים שלהן ולפעול לטובת האינטרס הלאומי באמצעות הפגנת כוח ואחדות.

זאת לא תהיה הפעם הראשונה בה התגברנו על אתגרים משמעותיים ויצאנו מהם לבסוף חזקים מאי פעם.

למרות החלטת האו"ם המגונה הזאת, ממשל טראמפ החדש יוכל להוביל לשינויים גדולים בזירה הגלובלית, שייתכן ויהיו להם השלכות חיוביות דרמטיות בעבור ישראל. על כן, יש לנו סיבה טובה להיות בטוחים ואופטימיים.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann