הרוחות הנושבות מוושינגטון מעלות את האפשרות שממשל אובמה עומד בפני עימות משמעותי עם ממשלת ישראל. השינויית במדיניות מתוכננים באופן מתוחכם מאוד. הנשיא אובמה מעביר מסרים חמים לקהילה היהודית ומביע את הערכתו לתרומתם של היהודים לחברה האמריקאית, עורך את סדר הפסח הראשון אי פעם בבית הלבן ומבקר בבוכנוואלד, במקום בירושלים, לאחר הביקור בקהיר. הוא מבטיח ש"ארצות הברית תישאר בעלת ברית מסורה של ישראל והאינטרס שלנו הוא להבטיח כי ישראל נהנית מביטחון ומהגנה". אך כאשר הנשיא אובמה שב ומציין את הצורך להיות "כנים" עם ישראל, אין ספק שהוא מאותת על כוונתו לשנות קווי מדיניות שהיו מקובלים בארצות הבאית לאורך זמן רב. מה שאנו עדים לו אינו העימות הצפוי לגבי מאחזים בלתי חוקיים או הגבלת הבניה בהתנחלויות. זהו גם לא עימות סביב שאלת "שתי מדינות לשני עמים" שהיא אילוץ משני שנכפה על נתניהו בגלל שיקולים פנימיים. אובמה מודע לכך שכאשר נתניהו ושר החוץ, אביגדור ליברמן, אימצו מפורשות את מפת הדרכים של הרביעייה הבינלאומית (הקווארטט), הם רמזו כי מדינה פלסטינית אינה בעיה. אך הם מרגישים כי ראשית יש להגיע לפיתרון בנוגע לאופיה של המדינה הזו וסוגיות הנוגעות לצרכי הביטחון של ישראל לטווח הארוך.

יחסי ישראל-ארצות הברית: משבר מתקרב?

Print This Post

נשיא אובמה עם המלך אבדולה

US-Israel Relations: A Looming Crisis?

הרוחות הנושבות מוושינגטון מעלות את האפשרות שממשל אובמה עומד בפני עימות משמעותי עם ממשלת ישראל.

השינויית במדיניות מתוכננים באופן מתוחכם מאוד. הנשיא אובמה מעביר מסרים חמים לקהילה היהודית ומביע את הערכתו לתרומתם של היהודים לחברה האמריקאית, עורך את סדר הפסח הראשון אי פעם בבית הלבן ומבקר בבוכנוואלד, במקום בירושלים, לאחר הביקור בקהיר. הוא מבטיח ש"ארצות הברית תישאר בעלת ברית מסורה של ישראל והאינטרס שלנו הוא להבטיח כי ישראל נהנית מביטחון ומהגנה".

אך כאשר הנשיא אובמה שב ומציין את הצורך להיות "כנים" עם ישראל, אין ספק שהוא מאותת על כוונתו לשנות קווי מדיניות שהיו מקובלים בארצות הבאית לאורך זמן רב.

מה שאנו עדים לו אינו העימות הצפוי לגבי מאחזים בלתי חוקיים או הגבלת הבניה בהתנחלויות. זהו גם לא עימות סביב שאלת "שתי מדינות לשני עמים" שהיא אילוץ משני שנכפה על נתניהו בגלל שיקולים פנימיים. אובמה מודע לכך שכאשר נתניהו ושר החוץ, אביגדור ליברמן, אימצו מפורשות את מפת הדרכים של הרביעייה הבינלאומית (הקווארטט), הם רמזו כי מדינה פלסטינית אינה בעיה. אך הם מרגישים כי ראשית יש להגיע לפיתרון בנוגע לאופיה של המדינה הזו וסוגיות הנוגעות לצרכי הביטחון של ישראל לטווח הארוך.

שפת הגוף של הבית הלבן מעידה כי הרשות הפלסטינית היא הנהנית כעת מיחסים מועדפים עם הנשיא. אובמה לא מתייחס לצורך להיות "כנים" עם מחמוד עבאס, ומרכז את מירב הלחץ על ישראל, אשר מוצגת בעדינות כמכשול בפני התקדמות בתהליך.

השינוי העיקרי במדיניות הוא היפוך סדר העדיפויות שהוביל את מפת הדרכים. כבר מהיום הראשון הודגש בבירור כי לפני שישראל תבצע ויתורים, על הפלסטינים להפגין מחוייבות לריסון הטרור ולהמנע מאלימות. כיום, זה בקושי מתקיים. אך למרות הלקחים מהנסיגה מעזה, שוב לוחצים על ישראל לבצע ויתורים חד צדדיים כמחווה של רצון טוב. ארצות הברית אפילו הודיעה כי ממשלת האחדות של חמאס ופת"ח תיחשב כפרטנר ראוי לשלום.

בנוסף, ישנה התעלמות מוחלטת משתי התחייבויות מהותיות שניתנו לישראל על ידי ממשל בוש. במכתב לראש הממשלה שרון ב-14 באפריל 2002 הצהיר הנשיא בוש כי בהתאם להחלטות האו"ם 242 ו-338, כל הסדר קבע יהיה חייב להתחשב "במציאות החדשה בשטח" ולא יחייב את ישראל לחזור לקווי הפסקת האש מ-1949.

בתמורה לנסיגה החד צדדית של ישראל מעזה, ממשל בוש אישר גם בניה בגושי ההתנחלויות העיקריים על בסיס הגידול הטבעי.

הנשיא אובמה ומזכירת המדינה הילרי קלינטון מתעלמים כעת מהבנות אלו ודורשים שמעכשיו יהודים לא יורשו לעבור לגור באזורים כמו מעלה אדומים או גוש עציון, שלעולם לא יועברו לידי הערבים. ממשל אובמה מנסה בצורה חסרת רגישות למנוע מיהודים להתגורר בחלקים מירושלים, ערש דתם ותרבותם. אם ייושמו דרישות אלו, תהפוך ירושלים לעיר היחידה בעולם שאינה נשלטת על ידי פונדמנטליסטית אסלאמיים, שבה אין ליהודים זכות להתגורר. לא מתקבל על הדעת שממשלה ישראלית כלשהי תסכים לדרישה כזאת.

התכתיבים הברורים הללו מקוממים אפילו יותר מאחר שארצות הברית דורשת באופן נחרץ כי ממשלת נתניהו תדבק בהתחייבויות שנתנו קודמותיה. אך אנשי אובמה עצמם לא מהססים להתנער מהבנות שהושגו על ידי ממשל בוש.

ישנן גם סוגיות נוספות. אובמה "הציע" למחמוד עבאס להפסיק את ההסתה נגד יהודים הממלאת את המסגדים, בתי הספר והזירה הציבורית הפלסטינית. זוהי נזיפה עדינה ביותר עבור חברה פושעת אשר עדיין מפעילה על אזרחיה שטיפת מוח, החל מגיל הגן, להתייחס ליהודים כתת-אנושיים ומהללת את מי שרוצח יהודים כמי שמת מות קדושים מהמעלה הגבוהה ביותר. אולי כדאי שהנשיא אובמה "יציע" שעבאס עצמו יפסיק לקדש מחבלים מתאבדים בתור גיבורים לאומיים ולתת פנסיות למשפחותיהם. הוא גם יכול לנהוג בכנות ולהגיד לעבאס שהשאיפה שלו להפוך אזורים שתחת שליטת הרשות הפלסטינית לנקיים מיהודים היא סוג של טיהור אתני שארצות הברית מתנגדת לו.

ישנם סימנים מבשרי רעה נוספים המגיעים מארצות הברית. עד כה היה ברור ומוסכם כי בסופו של דבר רק מגעים ישירים בין שני הצדדים יובילו להסדר ערבי-ישראלי. כעת ממשל אובמה נוטה לתמוך בכפיה של פיתרון בינלאומי. ישנם שירי הלל חוזרים ונשנים ליוזמת "השלום" הסעודית הבעייתית, אשר מלבד הדרישה הבלתי מתקבלת על הדעת להחזיר פליטים ערבים לשטחי ישראל, גם מתעלמת מסוגיית הגבולות הניתנים להגנה וכופה על ישראל את מה שאבא אבן המנוח כינה "גבולות אושוויץ".

ישנם גם רמזים כי אם ישראל לא תשתף פעולה, ארצות הברית תשקול מחדש את השימוש בהשפעתה ובזכות הוטו שלה באו"ם ובמוסדות בינלאומיים אחרים. אם זה יקרה, ישראל תזרק לכלבים ועד מהרה תעמוד בפני סנקציות וחרמות מצד גופים בינלאומיים הנשלטים על ידי הערבים וחבריהם.

אין מה לקנא בנתניהו. הקלפים משחקים נגדו וישנן שמועות כי גורמים בממשל אובמה נחושים לסלק אותו מתפקידו. עליו להיות תקיף ולהתנגד לדרישות השערורייתיות, ובמקביל עליו לעשות כל מאמץ על מנת למנוע שבר ביחסים עם בת בריתנו החשובה ביותר בעולם.

נתניהו חייב לשכנע את חברי מפלגתו להוציא את עצמם מהביצה הפוליטית שאליה הכניסו את עצמם ולהפסיק את הויכוח המלאכותי על הקמת מדינה פלסטינית. הוא צריך להתמקד במפת הדרכים ולהתעקש על כך שהמדינה הפלסטינית לא תהיה חמאסטאן ולא תאיים על ביטחונה של ישראל. יש להבטיח לישראלים כי הם לא יקומו בוקר אחד ויגלו חיילים איראנים מרוכזים על הגבול שלהם.

באופן אירוני, כמו שקרה בעבר כאשר ערפאת דחה את הצעתו של אהוד ברק לקבל 97% משטחי הגדה המערבית, הפלסטינים ולא הישראלים הם אלו המתנגדים להקמת המדינה מאחר שהם משלים את עצמם כי הם מתקרבים להגשמת חלומם להביא לקץ הריבונות היהודית מאחר שישראל מבודדת יותר ויותר. עבאס ותומכיו אומרים עכשיו בגלוי שהם מתכוונים להיות פאסיביים ורק לדרוש עוד ויתורים עד שנתניהו יודח מתפקידו.

הגיע הזמן שכל המפלגות הציוניות יניחו בצד את המחלוקות ביניהן לאור הסיכוי למשבר לאומי. הגיע הזמן שציפי לבני תתעלה מעל לשאיפות הפוליטיות האישיות שלה ותפעל לטובת האינטרס הלאומי במקום להאשים בציניות את נתניהו באחריות ללחץ האמריקאי. היא מבינה כי קדימה, לא פחות מהליכוד תהיה חייבת להתנגד לדרישות הדרקוניות שארצות הברית רוצה לכפות על ישראל. עליה להציע להצטרף לממשלת אחדות.

בארצות הברית, הקונגרס ודעת הקהל הם עדיין פרו-ישראליים באופן מובהק. ישראל מאוחדת, שתציג את עמדותיה במתינות וברציונליות, עדיין יכולה לעורר את הקהילה היהודית בארצות הברית ולנטרל את הגורמים היהודים (כולל חברים בממשל אובמה) המחלישים את ישראל.

המשבר אינו בלתי נמנע. המדיניות כרגע נמצאת עדיין בשלבים ראשוניים ויכולה להיות בלוני ניסוי בלבד. אובמה הפרגמטי כבר הראה במקרים קודמים כי ניתן לשכנע אותו לשנות את מדיניותו. אם הוא יעשה זאת עכשיו, הוא לא רק ימנע אסון לישראל, אלא גם יפעל לטובת האינטרס הגלובלי של ארצות הברית. אין אף דוגמא בהיסטוריה שבה פייסנות הצליחה לשכנע רודנים או מדינות סוררות למתן את התנהגותן.

ileibler@netvision.net.il



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann