ג'רמי קורבין

יהודי בריטניה: קריאת השכמה

Print This Post

יהודי בריטניה ואזרחים בריטים רבים נוספים נדהמו ונחרדו בהיוודע תוצאות הבחירות הכלליות שנערכו בשבוע שעבר בממלכה המאוחדת.

בניגוד לכל התחזיות המוקדמות, ראשת הממשלה השמרנית תרזה מיי זכתה לתבוסה מהדהדת, בעוד הלייבור של ג'רמי קורבין, שהגדיל את מספר המושבים בפרלמנט שלו באופן דרמטי בקרוב ל-10%, ניצב כמעט ראש בראש עם המפלגה השמרנית. במידה והיא לא תיאלץ להתפטר, מיי עשויה לבקש לשמר את ממשלת המיעוט שלה באמצעות התייצבות לצד המפלגה היוניוניסטית הדמוקרטית של צפון אירלנד.

מצמרר לגלות שאדם שמשבח באופן פומבי את חמאס וחיזבאללה ומתארם כ"ידידיו", אדם שהשתתף בטקס בטוניס לציון רצח הספורטאים האולימפיים הישראליים, שהועסק ע"י הטלוויזיה האיראנית שבשליטת המדינה כמגיש תכנית, ואשר התיר חדירה של אנטישמיות מופגנת למפלגתו, היה קרוב עד כדי כך להיבחר לראשות הממשלה.

יש להניח ששטף פיגועי הטרור האכזריים שהתרחש לאחרונה בלונדון ובמנצ'סטר הפתיע את אותם היהודים הבריטים שהתעקשו עד כה שהטרור האסלאמי לעולם לא ישפיע על בריטניה באותו היקף שבו הוא פגע בשאר חלקי אירופה.

גלי האנטישמיות שמורגשים לאחרונה, הנובעים משילוב של אנטישמים שמאלנים, ליברלים, מוסלמים ואנטישמים מסורתיים, בנוסף לאדישותו של חלק משמעותי מציבור הבוחרים שהצביע עבור מנהיג אנטישמי גלוי, מוכרחים בוודאי להדליק נורה אדומה ברורה בעבור יהודי בריטניה.

מאז שובם של יהודים לבריטניה ב-1656 בעידן של אוליבר קרומוול, רבים טוענים שגורלם של היהודים הבריטיים שפר עליהם יותר מבכל מדינה אירופאית אחרת. ואולם, רוברט ויסטריך המנוח, גדול חוקרי האנטישמיות שגדל בעצמו באנגליה, החשיב אותה בתור המדינה האנטי יהודית ביותר באירופה.

מאידך, למרות תמות אנטישמיות שגורות בתרבות הבריטית, דוגמת צ'וסר ושייקספיר והריחוק והעוינות של הכנסייה האנגליקנית, היהודים נהנו מן האמנציפציה וראש הממשלה ד'יזראלי ייצג את האופן שבו אדם שהתגאה במורשתו היהודית יכול עדיין להצליח. זאת ועוד, אנגליה היוותה מקלט בעבור היהודים הרבים שביקשו לברוח מהדיכוי ומהפוגרומים שמהם הם סבלו ברוסיה.

בשנות ה-30 של המאה הקודמת, עם עליית הנאציזם, שנאת היהודים החריפה. אך הם זכו לתמיכה חזקה מצד השמאל והליברלים, שהגנו עליהם אל מול הפשיזם של מוסלי, והקהילה היהודית התנגדה לאנטישמיות בכל הרמות. כמו רוב המדינות בשנות ה-30, הממשלה הבריטית סיפקה רק מספר מוגבל של אישורי כניסה ליהודים שביקשו לברוח מהשואה. לזכותה של ממשלת בריטניה, הקינדר-טרנספורט של ילדים צעירים שנשלחו לאנגליה ע"י הורים שלא יכלו להגר, ואימוצם ע"י משפחות יהודיות ולא יהודיות, הציל 10,000 ילדים, שאלמלא כן היו נספים ברובם במהלך השואה יחד עם הוריהם.

ואולם, טינה משמעותית נרשמה אפילו בנוגע למספר המוגבל של פליטים מהגרים. בפן הפוליטי, השמרנים היו העוינים ביותר בעוד שאנשי הלייבור נתפסו כסובלניים יותר. בהתעלם מהנטייה היהודית המולדת לצדק חברתי, מגמה זו היא שהובילה לכך שרוב ברור בקרב היהודים הפכו לתומכים של המפלגה.

דגש לכך ניתן כאשר, בניסיונה לפייס את הערבים, הממשלה השמרנית פרסמה את הספר הלבן שהגביל יהודים שניסו לברוח מהנאצים מלהגר לפלשתינה.

כאשר מרגרט תאצ'ר נבחרה, חלק מהיהודים החלו להצביע למפלגה השמרנית, אך יורשה מהלייבור, טוני בלייר, ידיד אמת של ישראל ושל העם היהודי, הצליח להחזיר למפלגתו חלק גדול מן התמיכה שלה זכתה תאצ'ר. היהודים נחלקו באופן שווה יותר ב-2010, אז נבחר דיוויד קמרון לראשות הממשלה.

כאשר ג'רמי קורבין נבחר כמנהיג מפלגת הלייבור לאחר תבוסתו של אד מיליבנד, הקהילה נחרדה, משום שבנוסף להתקשרויות העבר הלהוטות שלו עם טרוריסטים ושנאתו כלפי ישראל, תחת הנהגתו הרגישו אנטישמים חופשיים לפתוח במתקפות אנטישמיות פומביות. תומכיו של קורבין לא הוטרדו מכך שהוא הוביל עצרות יחד עם אנטישמים אכזריים, כולל מכחישי שואה וטרוריסטים, בנוסף לקריאות לחרם על המדינה היהודית. בהפגנה אנטי ישראלית שבה נאם קורבין, חלק מהמשתתפים התחפשו למחבלים מתאבדים ואחרים קראו "גז, גז, תל אביב". אבוי, מצביעי לייבור רבים תמכו באהבתו של קורבין לחמאס, חיזבאללה ול-IRA.

לזכותו, נשיא ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה, ג'ונתן ארקוש, התעמת באומץ עם קורבין והאנטישמים – בניגוד לקודמיו ה"עבריים המפוחדים". הוא תיאר את תוצאות הבחירות כ"הפסד לקהילה ולישראל". כמו כן, הוא הפיל עליו את זעמם של יהודים אחרים שנואשים שלא לטלטל את הסירה, כאשר קרא תיגר על הפרופיל הנמוך של הקהילה המוסלמית הבריטית לאחר המתקפה בלונדון וקרא להם "לעמוד ולהשמיע קול". למרות שהקדיש בעבר מאמצים רבים לטובת חיזוק היחסים בין יהודים למוסלמים, ארקוש הואשם ב"ליבוי הלהבות של שנאה בין הקהילות" רק משום שאמר את האמת.

תרזה מיי עשתה טעות קטסטרופלית בכך שקיימה את הבחירות בטרם עת. היא יצרה ניכור בקרב מצביעים מבוגרים רבים כאשר הפחיתה את הטבות הרווחה החברתיות, וקמפיין הבחירות שלה היה מחריד. כפי הנראה, אחוז משמעותי פשוט הצביע נגד הממסד או בשל התנגדותם לברקזיט.

למרות כל זאת, הצבעה עבור טרוצקאיסט פרימיטיבי שחבריו כוללים טרוריסטים כמו המחבלים של חמאס וחיזבאללה היא פשוט בלתי נתפסת.

מטלטלת אף יותר היא העובדה שבמהלך קמפיין הבחירות שלו, קורבין קידם פיוס עם הטרוריסטים האסלאמיסטים, כאשר טען שהתפרצויות הטרור וההפצצות בבריטניה הן תוצאה של מדיניות חוץ בריטית אגרסיבית המסיתה את המוסלמים. לאורך כל הדרך, הוא התנגד לתגבור האבטחה, תוך התעקשות שהדבר יערער את זכויות האדם.

העובדה שיהודים, המהווים רק 0.5% מהאוכלוסייה (ואשר הצבעתם בארבעה אזורי בחירה חשובים כנראה הצילה את מיי מתבוסה מוחלטת), הצביעו נגד קורבין, מהווה אינדיקציה לאדישות של חלק גדול מציבור הבוחרים לאנטישמיות.

יהודים בריטיים טוענים מזה זמן רב כי ההטיה האנטישמיות שמולה הם ניצבו הייתה שפירה, ושאנגליה שונה מאירופה. אך, אילו קורבין היה נבחר, היה זה גרוע הרבה יותר בעבור הקהילה היהודית מאשר אם לה פן הייתה נבחרת לעמוד בראש המדינה בצרפת.

הגיע הזמן לדבר באופן ברור ולהביט למציאות בעיניים.

ככל שהדבר נוגע ביהודי בריטניה, הבחירות הללו, שכמעט והביאו לשלטון אנטישמי מופגן וידיד של טרוריסטים, מפגינות שהקו האדום נחצה כעת.

יהודים בממלכה המאוחדת נחשבים למנודים ע"י חלק משמעותי מן האומה. הרטוריקה האנטי ישראלית הגיעה לרמות חסרות תקדים, הן בהפגנות ברחובות והן באוניברסיטאות, שם סטודנטים יהודים רבים מבקשים להסוות את זהותם היהודית ובמקרים מסוימים, אף מפגינים עוינות כלפי ישראל על מנת לזכות בחיבה.

בבתי ספר, בתי כנסת ובמרכזים קהילתיים אחרים נדרשים מאבטחים חמושים, מגמה אשר תלך ותתעצם בעתיד.

כל היהודים המסורים צריכים לשאול את עצמם האם באווירה זו של עוינות מחריפה, עליהם לשקול לבוא לישראל או לכל הפחות לעודד את ילדיהם לעשות כן, וזאת על מנת שהם יוכלו לחיות בסביבה שבה הם יכולים להתגאות במורשת היהודית שלהם. הרוב צפוי להישאר, אך יש לקוות שחלק מן המסורים ביותר ישקלו לעשות עלייה.

זו חייבת להיות קריאת השכמה. בשונה משנות ה-30, אז היהודים היו נואשים וברוב המקרים ניסו לשווא להשיג ויזות על מנת לברוח מהשואה, כיום היהודים זכו לחיות בעידן שבו מדינה יהודית מוכנה לאמץ אותם ולספק להם ביטחון. זוהי מדינה בעלת עצמה – צבאית, כלכלית ופוליטית – אשר זוכה לתמיכה של ממשלת ארה"ב. חיים בישראל יאפשרו להם ליהנות מהפירות של התחייה הלאומית היהודית ולהקים בית שבו ילדיהם יוכלו לגדול עם גאווה במורשתם, תוך שהם משאירים מאחור את ההשפלה של האנטישמיות.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann