Flash90

יהודי אמריקה הליברלים ירדו מהפסים

Print This Post

British-American Flag English

במשך 2,000 השנים שבהם חיים היהודים בתפוצות, מעולם לא ארע תקדים בר השוואה להתנהגותם הנוכחית של מגזרים משמעותיים בזרם המרכזי הליברלי של הקהילה היהודית באמריקה, אשר חותרים תחת עצמם ומעוררים גלים עצומים של טינה מצד אמריקנים, שרבים מהם היו בעבר ידידותיים כלפיהם.

ארצות הברית הינה ביתה של הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות מזה קרוב למאה שנים, ויהודים רבים התייחסו אליה כ"מדינה המוזהבת". האנטישמיות המסורתית נמצאת בשפל של כל הזמנים, מלבד ההסתה האנטי ישראלית הנוכחית שהחלה בקמפוסים האוניברסיטאיים ומקורה במוסלמים וברדיקלים מן השמאל הקיצוני. יהודים רבים התעשרו, הפכו בעלי עוצמה וזוכים ליחס של כבוד רב מצד רוב האמריקנים.

עד לאחרונה, כל הארגונים היהודים מן הזרם המרכזי ביקשו לשמר את העל מפלגתיות הדמוקרטית והרפובליקנית בכל הקשור לישראל ונושאים מרכזיים החשובים ליהודים. זאת, למרות העובדה שבשל סיבות היסטוריות מורכבות, רוב רובם של היהודים האמריקנים נטו אל עבר הליברליזם והצביעו לדמוקרטים.

אפילו לאחר שמונה שנים של מאמציו של הנשיא אובמה לייצר מרחק בין ישראל לבין ארצות הברית, וזאת במטרה לפייס את איראן ואת מדינות ערב, ולמרות התמיכה יוצאת הדופן בישראל שבוטאה בכל האגפים של המפלגה הרפובליקנית, היהודים המשיכו לנטות ולהצביע לדמוקרטים. מגמה זו עומדת בניגוד חריף ליהדות אנגליה, שחבריה ערקו בהמוניהם ממפלגת הלייבור הבריטית כאשר היא הפכה אנטי ישראלית\אנטישמית תחת הנהגתו של ג'רמי קורבין.

למרבה הצער, מספר ארגונים יהודיים ליברלים מן הזרם המרכזי בארה"ב נטשו את המסורת והפגינו מפלגתיות פראית וחסרת תקדים במהלך מערכת הבחירות האמריקניות שנערכו לאחרונה, ובתקופה שלאחריהן. לדבר עלולות להיות השלכות ארוכות טווח הרסניות בכל הקשור למעמדה ולהשפעתה של הקהילה היהודית האמריקנית.

הליגה נגד השמצה, גוף מכובד לשעבר שהמנדט המרכזי שלו הוא לנהל מלחמה באנטישמיות, החל לחצות קווים אדומים ברגע שהמנכ"ל החדש שלו, ג'ונתן גרינבלט, עוזר לשעבר של אובמה, תפס את ההנהגה לאחר פרישתו של אייב פוקסמן. עוד קודם לבחירות, גרינבלט אימץ פרופיל של J Street והחל להפעיל יוזמות מדיניות שמאלניות, כולל השמעת דברי הטפה וביקורת כלפי המדיניות הישראלית, תחום שנמצא הרחק מחוץ לשטח השיפוט שלו.

בו בזמן, הוא התנגד לחקיקה שמטרתה לאסור פעולות חרם אנטי ישראליות, תוך שהוא מציע שרבים מתומכיה הם אידיאליסטים שהולכו שולל כאשר ביקשו לקדם את תהליך השלום. כמו כן, הוא המעיט מערכה של האנטישמיות הקנאית שבמצע תנועת Black Lives Matter ('חיים שחורים נחשבים'), ותירץ אותה בעילה שהיא הונדסה ע"י מיעוט קטן.

חשוב מכך, הוא זלזל באופן משמעותי בהחרפה של האנטי ישראליות והאנטישמיות בקמפוסים האוניברסיטאיים בהובלת מוסלמים וקבוצות שמאל קיצוני – אירוני למדי בעבור ראש ארגון שעצם קיומו נועד להילחם באנטישמיות. אך היה זה במהלכה של מערכת הבחירות המרה והאכזרית ביותר שידעה אמריקה שמספר ארגונים יהודיים ליברלים, ובראשם ה-ADL, פתחו בקמפיין מפלגתי נגד המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ ותומכיו.

כמו רוב האמריקנים, יהודים רבים התייסרו והתפלגו בגלל התנהגותם המבישה והוולגרית של המועמדים. כאינדיבידואלים, ליהודים האמריקנים עומדת כל זכות להביע את רגשותיהם הפוליטיים. אך באופן רשמי, כארגונים יהודיים מן הזרם המרכזי – ולהבדיל מקבוצות יהודיות פוליטיות מן השמאל – לא הייתה להם כל זכות לדבר בשמה של הקהילה היהודית בנושאים שאינם קשורים לאינטרסים או לזכויות של יהודים.

כמו כן, ניתן להבין מדוע תומכים יהודים ותיקים של המפלגה הדמוקרטית חשו אכזבה מרה בשל תוצאות הבחירות הבלתי צפויות. אך להכריז בהיסטריה על מותה של הדמוקרטיה ועל עלייתו של הפשיזם, או להשוות את נצחונו של טראמפ למתקפות ה-11 בספטמבר או לרמוז שתומכיו של טראמפ – מחצית מציבור הבוחרים – הם קיצונים, זהו טירוף מוחלט. ואכן, הייאוש וההשתוללות הגיעו לאחר הבחירות לרמות כאלה עד שמספר בתי כנסת רפורמים וקונסרבטיביים קיימו טקסי אבלות רשמיים. זהו אכן שגעון קולקטיבי.

ואולם, בכירים ב-ADL, יחד עם מנהיגים רפורמים וקונסרבטיבים, ניצלו באופן פומבי גם את האנטישמיות ככלי להשמצת הקמפיין של טראמפ, תוך שהם מטילים האשמות באנטישמיות ובפשיזם. בעשותן כן, ייתכן והקבוצות הללו הסבו נזק שאינו ניתן לתיקון לקהילה היהודית בקרב תומכיו של טראמפ, אשר מהווים מחצית מהעם האמריקני, שרבים מהם החזיקו קודם לכן בדעות חיוביות כלפי יהודים.

ההאשמות המזויפות ורמיזות השווא בנוגע לאנטישמיות לוו בהיסטריה פוגענית, תוך שהם מזהירים בנוגע לאיום הנובע מקבוצות שוליים ימניות אנטישמיות, ורומזים שכמה מאות הקיצונים הללו מהווים מרכיב קריטי של התמיכה בטראמפ. הם רמזו שבשל קומץ האנטישמים שתמכו בטראמפ, המפלגה כולה נחטפה.

הקמפיין כנגד השוליים הקיצוניים הללו והחשיפה התקשורתית הלאומית שהוענקה לנאו נאצים ולדגנרטים אלמונים יחסית, לדוגמה דיוויד דיוק וריצ'ארד ספנסר ומפיצי אימיילים של שנאה, השיגו את התוצאה הבלתי רצויה והקפיצה אותם לאור הזרקורים הלאומי, שאותו הם מעולם חלמו שיוכלו לכבוש.

תוך שהוא מוסיף דלק למדורת ההיסטריה שלאחר הבחירות, גרינבלט הכריז בוועידה של ה-ADL שהאנטישמיות בארצות הברית לא הייתה כה גרועה מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. בדבריו, הוא לא התייחס לאיום האמתי של האנטישמיות הגואה בקמפוסים, אלא לכמה מאות המטורפים מהקו קלוקס קלן, אנשים הדוגלים בעליונות לבנה ונאו נאצים שהועצמו לכאורה ע"י טראמפ. יהיו מגרעותיו אשר יהיו, טראמפ הוא בוודאי לא אנטישמי. יש לו בת שהתגיירה ומנהלת חיים יהודיים שומרי מסורת, והוא מוקף ביהודים.

האיום האמתי העומד בפני הקהילה היהודית ושבו ה-ADL צריך להתרכז הוא בקמפוסים האוניברסיטאיים, שם אנטי ישראליות שמקורה במוסלמים ובקבוצות שמאל קיצוני שינתה כיום את צורתה והפכה לאנטישמיות גלויה עם גילויים הולכים ומתרבים של אלימות. חופש הביטוי נמנע מדוברים פרו ישראליים שמורדים לעיתים קרובות מן הבמות בצעקות ע"י ה-"פרוגרסיביים" הללו. בהינתן העובדה שבוגרי המוסדות הללו יהפכו להיות מנהיגי העתיד, מדאיגה במיוחד העובדה שהם מחונכים בסביבה עוינת שכזו, וכי נדרש גילוי אומץ על מנת לתמוך בישראל בקמפוסים רבים.

תוך הפגנת סטנדרטים כפולים ולמרבה התדהמה, ה-ADL סיפק גושפנקא להפיכתו של חבר הקונגרס קית' אליסון ליושב ראש החדש של ועידת המפלגה הדמוקרטית. אליסון הוא מוסלמי שהיה בעבר בין חסידיו של ראש תנועת אומת האסלאם לואיס פרחאן, ויש לו רקורד ארוך של עוינות אנטי ישראלית. ואולם, גרינבלט הרחיק ותיאר את אליסון כ"איש בעל אופי טוב… בעל ברית חשוב במלחמה נגד האנטישמיות". במקום להילחם באנטישמיות, ה-ADL הלבין יריב של ישראל עם רקע אנטישמי במטרה לקדם את האג'נדה השמאלנית שלו. ואולם, לאחר מחאה ציבורית עזה במיוחד, גרינבלט נאלץ להצהיר כעבור שבוע שלאחר שראה את ההתבטאויות ה"מטרידות" שהשמיע אליסון, ל-ADL ישנם כעת "חששות רציניים בנוגע ליכולתו לייצג נאמנה את התמיכה המסורתית של המפלגה בישראל".

אך אבוי, ההיקף שבו המפלגה הדמוקרטית סטתה מן העמדה הפרו ישראלית המסורתית שלה הומחש ע"י הגחמה שהמנהיג היהודי החדש של המיעוט בסנאט, צ'אק שומר, שב והשמיע למרבה הבושה. שומר אמר כי "בעוד שאני חולק עליו בנוגע לחלק מעמדותיו מן העבר… אני עומד מאחורי חבר הקונגרס אליסון לתפקיד יו"ר המפלגה".

למרבה המזל, הממשל החדש איננו צפוי להיות אנטישמי. מלבד גורמים אחרים, טראמפ מוקף בבכירים יהודים אורתודוקסים שהם פרו ישראלים להוטים. אך אף על פי כן, ההתערבויות המפלגתיות הללו מצד יהודים, והסירוב לקבל את תוצאותיהן של בחירות דמוקרטיות, מייצרים מתיחויות, ויש להם פוטנציאל לערער באופן אנוש את מעמדה של הקהילה היהודית.

הארגון המרכזי היחיד שמגנה באופן מפורש את ההתנהגות הזאת הוא ארגון ציוני אמריקה, בראשות מורט קליין.

לזכותם, לאחר הבחירות, מלקולם הונליין מטעם ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים העיקריים בארצות הברית ודיוויד האריס מהוועד היהודי אמריקני קראו לכל האמריקנים לשוב ולהתאחד כאומה, עודדו את טראמפ להרגיע את הרוחות, וביקשו לשפוט את הממשל הנכנס על פי מעשיו.

הגישה הנאורה הזו ראויה לשבח רב. אך היא איננה צפויה לדכא את ההיסטריה בקרב אותם אגפים של הקהילה שמגדירים את יהדותם ככזאת המורכבת מליברליזם ואוניברסליזם תוך שרווחתה של ישראל זוכה למקום נמוך בסדר העדיפויות שלהם. זאת ועוד, הקשרים עם ישראל, שהיו עד היום המקור העיקרי של הזהות היהודית בקרב יהודים שאינם אורתודוקסים, ימשיכו להישחק באופן טראגי.

בנוסף להפרדה הקוטבית בין יהודים אורתודוקסים לבין שאר הקהילה, הנטייה להתבוללות תמשיך להתעצם, דבר שיוביל להמשך ההתכווצות והפיחות באיכותה של הקהילה היהודית.

ליברלים מן השמאל הקיצוני חופשיים לקחת חלק בקמפיינים הפוליטיים שלהם כמו כל אדם אחר, אך יש לחייב את הליברלים העומדים בראש ארגונים יהודיים מן הזרם המרכזי לחדול מניצול עמדותיהם בקהילה היהודית ומשימוש באנטישמיות ככלי לקידום האג'נדה המפלגתית שלהם.

עליהם לשאול את עצמם שאלה אחת. מי מהווים איום גדול יותר בפני הדמוקרטיה ובפני היהודים האמריקנים? קומץ שולי של נאו נאצים וכאלו הדוגלים בעליונות לבנה שאף אחד מעולם לא שמע עליהם? או מוסלמי עם רקורד ארוך של אנטישמיות ועוינות לישראל אשר מנהיג את הוועידה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית?

יהדות ארצות הברית היא התפוצה המוצלחת, החזקה והמכובדת ביותר בהיסטוריה היהודית. במידה וארגונים כמו ה-ADL יסרבו להסכית ולשמוע לייעוץ הנבון שמשמיעים מנהיגים כמו מלקולם הונליין, מורט קליין ודיוויד האריס, אלא ישמרו את המדיניות המפלגתית הפוליטית הנוכחית שלהם, היהודים האמריקנים יוסתו לשוליים וייתפסו כשלוחה של המפלגה הדמוקרטית הנסחפת רחוק יותר ויותר מהמדיניות הפרו ישראלית המסורתית שלה.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann