Chief Ashkenazi Rabbi David Lau (L) and Sephardi Chief Rabbi Yitzhak Yosef attend a meeting of the Rabbinate Council in Jerusalem Photo by Flash90

הרבנות הראשית לישראל מבקשת להתחקות אחר תפקיד הוותיקן

Print This Post

British-American Flag English

המתיחויות שנוצרו ע"י הרבנות הראשית החרדית בקרב החברה הישראלית התרחבו כעת לתפוצות ומובילות עתה לערעור היחסים עם המדינה היהודית.

למרבה האירוניה, הדבר מתרחש דווקא בזמן שבו ישראלים רבים שבים למקורותיהם הרוחניים. למרות שתל אביב ממשיכה להוות עיר חילונית הדוניסטית מופגנת, הגישה האשכנזית החילונית ששלטה בחברה הישראלית נמצאת בירידה, ואפילו מבלי להתייחס לחרדים, הישראלים נוטים כיום באופן הולך וגובר כלפי המסורת ושמירת מצוות.

בעשורים האחרונים היינו עדים לעלייתם של יהודים שומרי מסורת לכל המדרגות הגבוהות של החברה. התרחשה מהפכה דרמטית בשורות צה"ל, בו חיילים דתיים לאומיים ממלאים כיום תפקידים בכירים ותופסים תפקידים ביחידות הקרביות המקבילים לאלו שאותם מילאו קודמיהם מהקיבוצים בשנותיה המוקדמות של המדינה. בנוסף, ישנו צמא לערכים רוחניים אפילו בקרב ישראלים חילוניים, בשילוב תחייה משמעותית בלימוד של טקסטים יהודיים.

ואולם במקביל, ישנם דחייה וזעם כלפי השחיתות, הסחטנות והמינוף הפוליטי שאותם כופות המפלגות הפוליטיות החרדיות העוצמתיות, וכן כלפי הרבנים שלהן.

למרבה הצער, הרבנים החרדיים ניצלו באופן אפקטיבי את המינוף הפוליטי שלהם בכדי לתפוס את השליטה ברבנות הראשית, גוף שלמרבה האירוניה הם עצמם תמיד תיעבו.

הרב הראשי האשכנזי הנוכחי דוד לאו ועמיתו הספרדי הרב יצחק יוסף מהווים את האנטיתזה לרבנות הראשית שהוקמה לפני 90 שנה ע"י הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר שאף לאחד את האומה. הם ניצבים בניגוד חריף לקודמיהם בתפקיד כמו הרבנים יצחק הרצוג או בן ציון מאיר חי עוזיאל, אשר היו למדנים גדולים, ציונים להוטים, ותמיד ביקשו לשלב בין היהדות לבין חמלה וידע גשמי.

מחזיקי המשרה הנוכחיים הם בירוקרטים צרי מוחין הנשלטים באופן מוחלט ע"י האלמנטים החרדיים הקיצוניים ביותר, המבקשים לכפות את הפרשנויות הדתיות הנוקשות שלהם על האומה כולה.

כיום, הרבנים האלו מייצרים מתיחויות משמעותיות ברחבי החברה הישראלית באמצעות היעדר החמלה שלהם ובעזרת הנוקשות שבעזרתה הם מטפלים בנושאים הקשורים למעמד אישי. כמונופול, יש להם את היכולת לעשות שימוש בכוח שלהם ולהתעלם מהתנאים הנוכחיים הניצבים בפני יהודים במדינה יהודית מודרנית. במקום זאת, הם כופים את הפרשנויות הבלתי גמישות ביותר.

החכמים הרבניים שלנו היו חדשניים ותכליתיים. קחו לדוגמה את האיסור התנכי על גביית ריבית על הלוואות. תלמיד החכם הרבני הגדול, הלל הזקן, ראה את הקושי שהדבר יסב, ויחד עם הסנהדרין שלו, תיקן את הפרוזבול הנודע אשר עקף את האיסור הזה – ואשר נותר בר תוקף כיום במדינה מודרנית ומאפשר למערכת הבנקאית לתפקד. בעת הקרובה יותר, היתר המכירה תוקן ע"י הרבנים שלנו בשנותיה המאחרות של המאה ה-19 כפתרון הקשור לשמיטה – הדרישה התנכית לפיה על אדמת ארץ ישראל לא להיות מעובדת בכל שבע שנים – וזאת על מנת לסייע למגזר החקלאי, כולל מרבית הקיבוצים אשר אחרת, היו סובלים ממצוקה כלכלית. אלו דוגמאות של יצירתיות והנהגה רבנית.

הרב הראשי עובדיה יוסף ז"ל הפגין אומץ והנהגה דומים כאשר הוא סגר למעשה את הדיון בנוגע לעולים מאתיופיה, וקבע שהם יהודים ע"פ ההלכה בהתבסס על טעמים היסטוריים.

300,000 הישראלים ממוצא רוסי שהם ילדיהם של מהגרים מנישואי תערובת מציבים מכשולים הלכתיים פחותים בהרבה מאשר היהודים האתיופיים. בהתחשב בהיסטוריה וברדיפה הסובייטית כנגד היהדות, אין כל ספק שרב למדן ואמיץ יוכל למצוא תקדימים אשר, לכל הפחות, יעודדו הליכי גיור בקרב הילדים הבוגרים הללו של העולים הרוסים ויקלו עליהם. הם תורמים לטובת ההגנה על המדינה היהודית וחולקים בנטל שלה, וכיום הם ניצבים מול בעיות קשות והשפלה כאשר הם מבקשים להינשא.

ואכן, הרב הראשי לשעבר הנערץ ציון בן עוזיאל עודד באופן אקטיבי והציב דרישות מינימליות כאשר קידם את הגיור של ילדים מנישואי תערובת. למרות שאלו לא היו יהודים ע"פ ההלכה, הוא התייחס אליהם בקטגוריה נפרדת מגוים, והגדירם כזרע ישראל.

למרבה הצער, רב שכזה טרם התגלה. ואכן, חוסר הגמישות החרדית והנחישות להרתיע מגיורים תקפים גם בנוגע לנישואים וגירושים באותה מידה של נוקשות, בירוקרטיזציה וחוסר בחמלה. בעוד שהרבנים המתונים מצהר מנהלים חתונות הלכתיות עבור זוגות שאינם שומרים מסורת, חתונות אשר מדגישות את ההיבטים החיוביים והמשמחים שבחתונה מסורתית, מספרם מוגבל והרבנות הראשית עושה מאמצים להדיר אותם מעריכת חתונות מחוץ לתחומי הקהילות שלהם.

החלטתם של הרבנים נחום רבינוביץ, שלמה ריסקין, דוד סתיו ואחרים להקים בית דין עצמאי אשר יערוך גיורים אורתודוקסיים ע"פ ההלכה ויסמיך רבני צהר נוספים לערוך חתונות מהווה ניסיון לתקן את המצב. אך ההחלטה זוכה להתנגדות מרה מצד הרבנות הראשית, הנתמכת ע"י המפלגות הפוליטיות החרדיות.

למרבה הצער, ההתקדמות שנעשתה ע"י הממשלה הקודמת על מנת להביא לכדי שינויים בנושאים פרסונליים כמו גיור, נישואים וגירושים ושילוב החרדים אל תוך החברה הישראלית בוטלו ע"י הממשלה החדשה, אשר נשלטת עתה ע"י המפלגות החרדיות.

במהלך השנים האחרונות, הרבנות הראשית ביקשה לקבוע את כשירותם של רבנים אורתודוקסיים מחוץ לישראל לערוך גיורים או נישואים, ובכך למעשה להרחיב את אחריותה אל מחוץ לישראל ולנסות לתפוס שליטה על כל החיים היהודיים על בסיס גלובלי. אלו שאינם נמצאים ברשימת המקובלים שלהם עלולים למצוא שתוקף הגיורים או החתונות שאותם הם ערכו יידחה ע"י בתי הדין הרבניים בישראל.

במהלך כל תקופת הגלות, רבנים הכירו בכך שיש פנים רבות ליהדות. בתי דין רבניים עצמאיים יוסדו בכל קהילה וקהילה, והיו לעיתים קרובות חילוקי דעות קשים בנוגע לפרשנויות בין רבנים וחכמים מובילים. אך אף רב או בית דין רבני לא יכול היה לטעון שהוא הסמכות העליונה בנושאים דתיים.

ואולם, הרבנות הראשית לישראל מבקשת לשנות את המצב הזה ולכפות את עצמה כבוררת היחידה של הלכה יהודית ברחבי העולם היהודי. למעשה, הם מציבים את עצמם כוותיקן היהודי – דבר שאין לו כל תקדים בהיסטוריה שלנו.

באקלים הנוכחי, רבנים אורתודוקסיים רבנים, מתוך חשש שיימתח עליהם ביקורת ככאלו הנוטים להיות "רפורמים", נוטים להפגין את אדיקותם ע"י אימוץ גישות קיצוניות יותר. כתוצאה מכך, הרבנות הראשית נחלה הצלחה בכפיית אימוץ של ההגמוניה שלה על חלק מארגוני הרבנים הגדולים בתפוצות.

מגמה זו מחריפה את המתח בין ישראל לבית התפוצות. המתקפות ההיסטריות מצד הרבנות הראשית נגד קבוצות שאינן אורתודוקסיות, אשר הגיעו לשיאן עם הגינוי שהשמיע לאחרונה הרב לאו כלפי שר החינוך נפתלי בנט על כך שביקר באחד מבתי הספר הקונסרבטיביים המובילים באמריקה, מייצרות התקוממות.

ישנם כמובן מספר נושאי יסוד הקשורים להתגלות האלוהית או להליך ההלכתי אשר יבחינו תמיד בין האורתודוקסים לבין זרמים יהודיים אחרים. אך באווירה הדתית הנוכחית, אין ספק שהגיע הזמן לחדול מהלחימה ההרסנית הזו. האתגר הגדול ביותר הניצב בפני האורתודוקסיה, הן בישראל והן בתפוצות, הוא החילון של החיים היהודיים והשחיקה הדרמטית בזהות היהודית.

בהקשר זה, היהדות הקונסרבטיבית והרפורמית, למרות כישלונן למגר את נישואי התערובת ואת ההתבוללות, לא רק שהן מקדמות את האמונה באל, אלא שהן מעודדות את הדבקים בהן לשמר מסורות יהודיות מסוימות.

יהודים אורתודוקסים אינם מתפשרים על גישתם או מידת אדיקותם באמצעות הושטת יד ועידוד קבוצות שאינן אורתודוקסיות להפוך למסורתיות ואדוקות יותר – במקום לנגח אותן ללא הפסקה.

בנוסף, למרות כישלונם של רבים לתמוך כראוי בישראל, אפילו בתנועה הרפורמית ישנם רבנים ומאמינים רבים אשר ממשיכים להוות תומכים להוטים של ישראל. אך הנטייה המתמשכת של הרבנות הראשית להתעמר בהם תגרום לישראל לוותר על התמיכה של מגזרים משמעותיים של היהדות האמריקנית ותספק עידוד לאותם אלמנטים פוסט ציוניים המבקשים להקים סוגה בונדיסטית של היהודית שבמסגרתה ישראל איננה ממלאת כל תפקיד.

בישראל עצמה, עלינו לקבל בברכה את החלפת מערכת החינוך האתאיסטית הקיימת כיום בזרם החינוך החילוני עם תכנית הלימוד הקונסרבטיבית של תל"י, המעודדת אמונה באלוהים ומספקת לילדים רקע בנוגע למורשת היהודית.

חיזוק התחייה הדתית היהודית המתרחשת כיום דורש את הפירוק, או לכל הפחות הגבלה משמעותית בכוחה, של הרבנות הראשית.

רובם המוחלט של הישראלים (65%) תומך בפירוק. המכשולים העומדים בפני כך הם המערכת הפוליטית הבלתי מתפקדת והחזקת מאזן הכוח בממשלה ע"י החרדים.

נפתלי בנט והרוב המתון ב'בבית היהודי' יכולים להציב עצמם באופן מיטבי בחזית המאמץ להוביל לשינוי. בכך, הם ירימו תרומה משמעותית בשמה של הציונות הדתית לטובת רווחתה של המדינה היהודית והעם היהודי כולו.

הדבר דורש גישה מאוחדת מצד כל המפלגות שאינן חרדיות, דבר שמעולם לא היה קל להשגה בנושא זה. כיום, עם הסכנה של שחיקה דרמטית ביחסים בין ישראל לתפוצות והכעס הישראלי הגובר על הכפייה המוטלת עלינו, הצורך ברפורמה או בפירוק הרבנות קודם לפריצתו של משבר הוא דחוף.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann