האם מחוות הפרידה של אובמה תהיה בגידה בישראל?

Print This Post

British-American Flag English

במהלך כל תקופת הקדנציה שלו בת קרוב לשמונה שנים, הנשיא ברק אובמה התעקש ש"ישראל עומדת מאחורינו".

המציאות היא שמדיניות החוץ המחרידה של אובמה עוצבה במטרה ליצור "מרחק בין ארצות הברית לבין ישראל". לצורך זה, אובמה התנער מהמדיניות העל מפלגתית הוותיקה לפיה ארה"ב לעולם תיקח חלק בכפייה על ישראל לשוב לקווי שביתת הנשק מ-1949. מדיניות זו השתקפה בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 242 שנוסחה בזהירות רבה ואומצה פה אחד ב-22 לנובמבר, 1967. קווי שביתת הנשק שנכפו בסופה של מלחמת העצמאות, ושהותירו את ישראל עם רוחב של לא יותר מ-15 ק"מ בנקודה הצרה ביותר שלה, מעולם לא נחשבו לגבולות רשמיים ותוארו ע"י שר החוץ דאז אבא אבן כ"גבולות אושוויץ".

בעת חיבור הטקסט להחלטה 242 של האו"ם, שגריר ארה"ב לאו"ם ארתור גולדברג היה ספציפי. במטרה להשיג "גבולות בטוחים ומוכרים", יהיה הכרח מצד שני הצדדים לבצע "התאמות טריטוריאליות" בהסכם השלום שלהם. זאת, תוך הסכמה לקבל נסיגה שאינה מוחלטת מן השטחים לאור העובדה שהגבולות הקודמים של ישראל הוכיחו עצמם ככאלו שאינם בטוחים כלל. כמו כן, הייתה הבנה ברורה לפיה הנסיגות יתקיימו רק בהקשר של הסדר שלום כולל.

בספטמבר 1968, הנשיא לינדון ג'ונסון הצהיר כי "זה ברור שחזרה לגבולות 1967 לא תביא שלום. חייבים להיות גבולות בטוחים ומוכרים".

הנשיא רונלד רייגן, בספטמבר 1982, שב והדגיש ש"בגבולות של טרום 1967, ישראל הגיעה בקושי לעשרה מיילים בנקודה הצרה ביותר שלה. מרבית אוכלוסיית ישראל חיה בתוך הטווח הארטילרי של צבאות עוינים. אינני עומד לבקש מישראל לחיות באופן שכזה פעם נוספת".

מזכיר המדינה ג'ורג' שולץ הכריז בספטמבר 1988 ש"ישראל לעולם תישא ותיתן מ-, או תשוב ל-, קווי ההפרדה או גבולות 1967".

הנשיא ביל קלינטון, במהלך ניסיונו האחרון לקדם פתרון בינואר 2001, המשיך להדגיש את החשיבות של "גבולות בטוחים ומוכרים" לישראל.

אפילו הפלסטינים, שהתנגדו בתחילה מרות להחלטה 242, קיבלו אותה לבסוף כאשר אש"ף חתם על הסכם העקרונות עם ישראל בספטמבר 1993.

לאחר הנסיגה החד צדדית מעזה, נשיא ארה"ב ג'ורג' וו בוש אמר לראש הממשלה אריאל שרון ש"ארצות הברית חוזרת ומדגישה את מחויבותה האיתנה כלפי ביטחונה של ישראל, כולל גבולות בטוחים וברי הגנה". באופן מפורש יותר, במכתב ששלח לשרון ב-14 לאפריל 2004, הצהיר בוש כי "לאור מציאות חדשה בשטח, כולל התקיימותם של גושי התיישבות ישראליים ניכרים, אין זה ריאלי לצפות שתוצאת המשא ומתן להסדר הקבע תהיה נסיגה מלאה וכוללת לקווי הפסקת האש מ-1949, וכל המאמצים הקודמים לנהל משא ומתן לקראת פתרון שתי המדינות הובילו לאותה מסקנה. זה מחויב המציאות לצפות שכל הסדר קבע יושג אך ורק על בסיס שינויים המקובלים על שני הצדדים ומשקפים את המציאות החדשה הזו". הקונגרס האמריקני אימץ את המכתב הזה בהחלטות משותפות של הסנאט (95-3) ושל בית הנבחרים (407-9).

שרון התייחס להתחייבויות אלו של בוש כאל עסקה שהושגה במשא ומתן בהתבסס על הנסיגה המלאה שלו מעזה. הוא החשיב זאת כהישג הדיפלומטי החשוב ביותר שלו, והשתמש בו נמרצות בניסיון להצדיק את מה שהתברר בהמשך להיות ההתנקות ההרסנית מעזה.

אפילו בנובמבר 2009, מזכירת המדינה הילארי קלינטון, שהייתה מבקרת מרכזית של ישראל בקרב ממשל אובמה, הכירה בכך שלישראל נדרשים "גבולות בטוחים וברי הגנה".

ואולם, ב-19 למאי 2011, בהשפלה מביכה וללא כל הודעה מוקדמת, רק שעות קודם לפגישתו עם ראש הממשלה נתניהו, הנשיא ברק אובמה הדהים את אורחו כאשר סטה והתנער באופן רדיקלי מן המדיניות האמריקנית העל מפלגתית ארוכת השנים הזו.

הוא עשה זאת בזמן שהיה נהיר שהרשות הפלסטינית מסרבת להפגין כל גמישות, וכאשר האזור כולו החל לשקוע במלחמת אזרחים ברברית. למרבה התדהמה, אובמה בחר בהזדמנות זו על מנת להצהיר כי "הגבול בין ישראל לפלסטין חייב להתבסס על קווי 1967, עם חילופי שטחים מוסכמים, כך שהגבולות יהיו בטוחים ומוכרים לשני הצדדים".

אם יאומץ, הדבר יכפה למעשה את קווי שביתת הנשק הבלתי ניתנים להגנה כנקודת הבסיס לפתיחת משא ומתן עתידי, כאשר כל שינוי יהיה נתון להסכמה פלסטינית. בהינתן הרקורד העקבי של סרבנות מצד הפלסטינים לבצע כל ויתורים, המושג של "חילופי שטחים מוסכמים" מהווה פנטזיה מוחלטת. העתודה תהיה כפייה של גבולות 1967, דבר שיחייב ויתור על גבולות בטוחים ומסירת גושי ההתנחלויות המרכזיים כולל שכונותיה היהודיות של מזרח ירושלים – דבר שאף ממשלה ישראלית לא תוכל להעלות על הדעת.

אין ספק שנתניהו ייצג את הקונצנזוס הישראלי כאשר הוא דחה בתקיפות את ההצעות הללו – אשר מקודמות עתה באופן נמרץ ע"י האירופאים בהובלת צרפת.

עד עתה, הצהרותיו של אובמה בנוגע לגבולות 1967 זכו לעיתים קרובות לתגובות אדישות בקרב רבים, שראו בהן לא יותר מאשר הצגות דיפלומטיות שמטרתן להשפיל את נתניהו. אך אסור להתייחס בזלזול לנחישותו של אובמה להעניש את ישראל קודם לפרישתו.

לזכותה, המועמדת לנשיאות הילארי קלינטון הייתה חד משמעית בפגישתה עם נתניהו ב-26 לספטמבר, אז היא הדגישה כי היא תתנגד "לכל ניסיונות של גורמים חיצוניים לכפות פתרון… כולל במועצת הביטחון של האו"ם".

אך הרחשים מצד ממשל אובמה ומחלקת המדינה מבשרים רעות. בזמן שאלפי ערבים נטבחים באופן כמעט יומיומי באזור, מחלקת המדינה מרכזת את כוחותיה בהצהרות המגנות את הבנייה הישראלית של 30 בתים שיחליפו מבנים שמיועדים להיהרס, וזאת בתוך גבולותיה של התנחלות קיימת.

גישה זו מעודדת ללא ספק את האירופאים, ובמיוחד את הצרפתים, להחריף את המדיניות האנטי ישראלית שלהם במועצת הביטחון של האו"ם.

ישנו חשש הולך וגובר לפיו למרות דעת הקהל האמריקנית, התמיכה החד משמעית של הקונגרס והמדיניות המוצהרת של המועמדת הדמוקרטית הילארי קלינטון, האובססיה של אובמה להרחקה דיפלומטית של ארה"ב מישראל עלולה להוביל אותו להימנע מהפעלת הוטו האמריקני באו"ם, או חמור מכך, שהוא עצמו יתמוך בהחלטה שעלולה לסלול את הדרך לסנקציות גלובליות נגד ישראל.

בנזק ארוך הטווח שתסב החלטת מועצת הביטחון של האו"ם שכזו לישראל, כאשר היא מותרת או נתמכת ע"י ארה"ב, אסור לזלזל.

במידה ועוד קיימת להם רלוונטיות כלשהי, על המנהיגים היהודים להשמיע את קולם כעת לפני שיהיה מאוחר מדי. באופן ספציפי, לליברלים פרו ישראליים כמו אלן דרשוביץ וחיים סבן ישנה מחויבות לפעול. עליהם לשלהב באופן אקטיבי ולייצר אווירה שבמסגרתה אובמה יבין כי באמצעות קידום האג'נדה האנטי ישראלית שלו, הוא פועל נגד רצון האומה.

לאחר שלא היו לו כל נקיפות מצפון כאשר גינה את הרפובליקנים על כך שהם אינם תומכים בפתרון שתי מדינות, אם ה-ADL מבקש לשמר מידה כלשהי של יושרה על המנכ"ל שלהם להשתדל בפני הבוס לשעבר שלו, אובמה, ולבקש שלא יבגוד בישראל.

יש להדגיש כי הפיכה של המדיניות האמריקנית באופן שכזה, וזאת ע"י נשיא בעמדת ברווז צולע בשישים הימים האחרונים שלו בתפקידו, תשים ללעג את התהליכים הדמוקרטיים. יהיה זה מנוגד לדעת הקהל האמריקנית, הפרה ישירה של החלטת קונגרס על מפלגתית, והדבר יסתור את המדיניות המוצהרת של שני המועמדים לנשיאות, ובמיוחד הילארי קלינטון, שהתחייבה באופן מפורש שתתנגד להתערבות מצד האו"ם.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann