A meeting of far right leaders at the European Parliament: Salvini (Lega Nord – Italy), Vilimsky (FPÖ – Austria), Le Pen (FN – France), Wilders (PVV – The Netherlands), Annemans (VB – Beglium). Credits: Euractiv.com (CC BY-NC-SA 2.0)

האויב של האויב שלי

Print This Post

הנדידה הדרמטית ימינה בבחירות שנערכו לאחרונה באוסטריה צפויה להוביל להשלכות נרחבות ברחבי אירופה. כמו כן, ייתכן והיא תחייב את ישראל לשקול מחדש את גישתה הנוכחית כלפי קבוצות ימין.

בעוד שקיימת אפשרות שרבים מן הקוראים יחלקו באופן נחרץ על עמדותיי, אני מרגיש שהגיע הזמן להתמודד עם המציאות. ישראל חזקה יותר כיום מבכל זמן אחר מאז הקמתה. עם זאת, העובדה היא שלמרות שישנו ממשל אמריקני המפגין כיום ידידות כלפינו, רוב העולם ממשיך להפלות את ישראל ולהפעיל עליה סטנדרטים כפולים. אף אומה אחרת איננה ניצבת מול יריבים בני תרבויות פנאטיות המאדירים רוע ומוות ושבים וקוראים בפומבי לחורבנה של שכנתם – וזאת לנוכח אדישות של מרבית העולם "התרבותי", הצופה מן הצד ושותק – במקרה הטוב.

בסביבה שכזאת, הגיע הזמן שאנו נתגבר על העכבות שלנו ונחפש באופן אקטיבי בריתות, אפילו עם מדינות בלתי דמוקרטיות או עם אלו שאנו מתנגדים נחרצות לעמדותיהן בנושאים שונים.

יש שיגנו עמדה שכזו ויתארו אותה כ"ריאל פוליטיק" צבוע ובלתי מוסרי.

ואולם, כמעט כל הישראלים מעודדים מן העובדה שמנהיגינו טיפחו מערכת יחסים חיובית עם רוסיה האוטוריטרית שבשליטת ולדימיר פוטין, סוכן קג"ב לשעבר המפגין כיום אהדה פילושמית.

באופן כללי, הישראלים הם אופטימיים – ובצדק – בנוגע ליחסינו עם מצרים, שבראשה עומד הנשיא עבד אל פתאח א-סיסי. ואולם, האנטישמיות ממשיכה למשול בחלק גדול מהתקשורת שבשליטת המדינה, שכן החברה המצרית הותנתה במשך השנים לשנוא את ישראל ואת היהודים. ייתכן והדבר ישתנה עם הזמן, אך הסיבה להתיידדות המחודשת הנוכחית היא בעיקר משום שאנו ניצבים מול אויבים משותפים.

מערכת היחסים החדשה והחסויה, אם כי סכיזופרנית למדי, עם ערב הסעודית היא ביזארית אף יותר. הווהביזם הסעודי הפנטי הוא מקורו של הטרור האסלאמי, והוא ממשיך להיות מקודם ברחבי העולם. שנאתה של סעודיה כלפי ישראל וכלפי היהודים לא יודעת גבולות, מהווה מרכיב אינטגרלי של תכנית החינוך וספרי הלימוד הקיימים, והמוללות הסעודים ידועים לשמצה בקריאותיהם למאמינים לרצוח יהודים – אותם "צאצאי קופים וחזירים". עם זאת, האיום האיראני המתגבר לכפיית הגמוניה אזורית השפיעה על המנהיגים הסעודיים לשתף פעולה באופן סמוי עם ישראל. ההתעמתות עם אויב אגרסיבי משותף הולידה את ה"ברית" הזו.

זאת ועוד, ישראל מטפחת יחסים עם הודו ועם סין, כמו גם עם מדינות אפריקניות ומדינות מאמריקה הלטינית, שרבות מהן אפילו לא קרובות להיות דמוקרטיות.

באופן כללי, למרות חלק מהגישות הבעייתיות הנחלקות ע"י בנות הברית החדשות הללו, הרוב המוחלט בקרב הישראלים – לרוחב הספקטרום הפוליטי – מתייחס להתפתחויות אלו באופן חיובי.

התחום היחיד שבו נדמה שהשגנו התקדמות זעומה הוא אירופה. למעשה, האיחוד מזרים סכומי עתק של כספים לעמותות אשר פועלות באופן אקטיבי על מנת לערער את הממשלה הישראלית, והוא מפעיל ללא בושה הטיה וסטנדרטים כפולים בכל מגעיו עם ישראל. לדוגמה, בסמינר שנערך לאחרונה בפרלמנט האירופי, קבוצה פוליטית המאחדת שמאלנים הזמינה כאחד מהנואמים המרכזיים שלה את ליילה ח'אלד, הטרוריסטית הפלסטינית הידועה לשמצה שחטפה שני מטוסים אזרחיים.

הונגריה, פולין, סלובקיה וחלק מן המדינות הבלטיות נוהגות באופן פרו ישראלי, והן הרחיקו עצמן מן המדיניות של האיחוד. ואולם, מדובר בעיקר בממשלות ימין לאומניות המתנגדות נחרצות לשטף המהגרים המוסלמים שגרמניה והאיחוד מבקשים לכפות עליהן. ישנן האשמות לפיהן הן נתמכות בידי ניאו נאצים ומכחישי שואה, ובחלק מן המקרים, כנראה שזו האמת.

כעת, אנו ניצבים גם מול מגוון של קבוצות ימין פופוליסטיות במערב אירופה המתחזקות כמחאה על זרם המהגרים האסלאמיים השוטף את מערב אירופה. אלו צפויות להמשיך ולהתחזק, לחזק את השפעתן והן עשויות לשנות את הספקטרום הפוליטי כולו באירופה.

למותר לציין כי אף יהודי אחראי איננו יכול להעלות על הדעת כל התקשרות או ברית עם ניאו נאצים או מכחישי שאוה. אך העובדה שאחוז של חלאות בלתי רצויות שכאלו תומך במפלגה כלשהי אינה צריכה לפסול את המפלגה כולה, בדיוק כפי שהמפלגה הרפובליקנית נתמכת ע"י כמה גזענים מן השוליים או כפי שהמפלגה הדמוקרטית היא ביתם של כמה גורמים אנטי ישראליים ואנטישמים.

ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה פשוט לוותר על כל קבוצות הימין הללו ולהרחיק עצמה מהם, ועליה לסקור ולשקול כל מקרה לגופו. כמובן שבמידה ומנהיגי הממשלות כוללים סנגורים של הנאצים או מכחישי שואה בוטים, אנו איננו יכולים לנהל כל קשר עמם. ואולם, המציאות היא שלמרות הקיצונים ואפילו האנטישמים התומכים במפלגות הימין הצומחות, רבות מן הקבוצות הללו עוינות אותנו פחות באופן כולל מאשר ממשלות שמאל התומכות באסלאמיסטים והופכות להיות אנטישמיות באופן הולך וגובר.

בצרפת, החזית הלאומית של מארין לה פן השיגה 34% מהקולות בבחירות האחרונות לנשיאות; באיטליה, לליגה הצפונית יש 18 מושבים; מפלגת החירות של חרט וילדרס הפכה למפלגה הפרלמנטרית השנייה בגודלה בהולנד; ובגרמניה, ה-AFD ייצרה מהפך כאשר הפכה למפלגה השלישית בגודלה לאחר הבחירות בספטמבר. הזעזוע האחרון התרחש באוסטריה, שם מפלגת החירות הימנית קיצונית הפכה למפלגה השנייה בגולדה, ותהפוך לשותפה בקואליציה יחד עם מפלגת העם השמרנית.

לכל המפלגות הללו, להוציא את זו ההולנדית, היו בשלב כלשהו גורמים פשיסטים שתמכו בהן באופן אקטיבי. למרות שישנם גורמים בעייתיים במפלגות האוסטרית והגרמנית, באופן כללי רובן טיהרו וממשיכות לטהר את האנטישמים מתוך שורותיהן, ובוודאי יותר משעושה זו מפלגת הלייבור הבריטית תחת הנהגתו של ג'רמי קורבין. חשוב לציין שהיינץ כריסטיאן שטראכה, ראש מפלגת החירות האוסטרית, הוא תומך נלהב של ישראל, כמו גם מרבית המפלגות הפופוליסטיות.

כמובן שישנם גבולות, ולעיתים קיים גם תחום אפור, אך השואה מוטמעת עמוק מדי בתודעה שלנו בכדי להעלות אפילו על הדעת ברית עם פוליטיקאים ניאו נאצים.

זהו לא נושא פשוט, אך כל עוד האנטישמים ומכחישי השואה מגונים ומגורשים, על ישראל לשקול כל מקרה לפי האיכויות שלגופו, תוך הפעלת סטנדרטים שווים על הימין ועל השמאל. ישנן מעט מאוד מפלגות פוליטיות מן השמאל אשר אינן משלבות מספר משמעותי של גורמים אנטישמיים ואנטי ישראלים קנאיים. לדוגמה, ככל שהדבר אינו ערב לחיכם של כולם, נשאלת השאלה האם מפלגת החירות האוסטרית, שמנהיגה לשעבר יורג היידר נחשב לאוהד נאצים ב-1999, היא מסוכנת יותר בעבורנו מאשר מפלגת הלייבור הבריטית תחת הנהגתה הנוכחית.

אנו חיים בעולם בו עלינו לחפש בנות ברית בכל המגזרים, אך להציב את הגבול כאשר מדובר באלו המספקים מחסה לאנטישמים בוטים, ללא קשר לצדו של הספקטרום הפוליטי שבו הם ניצבים.

אל למנהיגים היהודים בתפוצות להתערב בנושאים אלו, כל עוד המפלגות המעורבות אינן אנטישמיות. המדובר במפלגת יוביק ההונגרית, מפלגת השחר המוזהב ביוון וסנגורי משטר אוסטאשה הנאצי הרצחני ולאומנים אוקראינים, שכיום מאדירים מבצעי פוגרומים או משתפי פעולה עם הנאצים.

ממשלת ישראל, ובמיוחד משרד החוץ, צריכה לבחון את המצב בזהירות ולהימנע ממנטליות הסטנדרטים הכפולים הקוראת להחרמת הקיצונים מימין אך טומנת את ראשה בחול כאשר מתגלים אנטישמים שמאלנים.

כשיש ספק, עלינו לקחת בחשבון את יחסינו עם סעודיה – שבהן אני תומך – למרות הידיעה שחברה זו עדיין חדורת שנאה כנגד העם היהודי. ישנם מקרים שבהם מקובל לשתף פעולה בנושאים ספציפיים עם מדינות או קבוצות פוליטיות אשר אינן חולקות בהכרח את השקפתנו ואפילו מתעבות אותנו במקרים מסוימים, וזאת במטרה להתגבר על אויבים משותפים.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann