The Geneva-based UN Human Rights Council (CC BY-US Mission Geneva/Flickr/File)

באומות המאוחדות מקדשים את הרוע

Print This Post

British-American Flag English

 

האומות המאוחדות הוא גוף מרושע הנשלט ע"י מדינות אסלאמיות ועריציות.

רק בשבוע שעבר, ב-24 למרץ בג'נבה, מועצת זכויות האדם של האו"ם (UNHRC) סיכמה את מושבה בהעברת חמש החלטות המגנות את ישראל. ההחלטות באו לאחר סדרה של עלילות דם שהאשימו את המדינה הדמוקרטית היחידה באזור המוקף ברבריות, בכך שהיא נוקטת מדיניות של רצח מכוון נגד ילדים פלסטיניים.

ואכן, מועצת זכויות האדם העבירה יותר החלטות המגנות את ישראל במהלך העשור האחרון מאשר כל ההחלטות המבקרות ממשלות אחרות גם יחד. זאת, למרות העובדה שבראש המדינות המובילות את הטענות נגד ישראל ניצבות כאלו המעורבות בעצמן בהפרות זכויות אדם מזעזעות. ולמרות העובדה שבסוריה, שכנתה של ישראל, מאות אלפים נהרגו ומיליונים מנסים להימלט מן המדינה בזמן שצבאו של הנשיא בשאר אסד ודאעש טובחים בקהילות שלמות.

המציאות היא שהאומות המאוחדות, עם גופי המשנה שלו, עבר מוטציה והפך לגוף מרושע הנשלט ע"י מדינות אסלאמיות, עריצויות ומדינות סוררות שלמדיניותן הוא מעניק לגיטימציה.

Freedom House, ארגון הפיקוח העצמאי המסור להפצת החופש והדמוקרטיה, טוען כי 80% מהחברים ב-UNHRC הם "לא חופשיים" או רק "חופשיים חלקית". בגוף המנוון הזה, ערב הסעודית נבחרה בשנה שעברה לעמוד בראש פאנל מרכזי בנושא זכויות אדם.

ה-UNHRC מינתה באופן עקבי מגישי דוחות אנטי-ישראליים מוטים באופן אכזרי והזמינה אינספור דוחות שמטרתם לבצע דמוניזציה של ישראל ולהאשים את צבא ההגנה לישראל בביצוע פשעי מלחמה.

בחודש שעבר, היא העבירה החלטה להחרים תוצרת חקלאית ולהרכיב רשימה של עסקים מעבר לקו הירוק – מה שמהווה בוודאי צעד ראשון בדרך לסנקציות ולהרחבת התנועה הגלובלית והאנטישמית של ה-BDS.

הטיות דומות ושערורייתיות שלטות גם בעצרת הכללית של האו"ם ובמועצת הביטחון, שם דמוניזציה, דה לגיטימציה והטלת האשמה לכל צרות העולם על המדינה היהודית מזכירות את התעמולה הנאצית או את ימי הביניים, אז הוטלה על היהודים האחראיות לכל האסונות שפקדו את האנושות.

היוזמות שעומדות מאחורי המאמצים לבצע דמוניזציה של ישראל מגיעות ממדינות סוררות השולטות באו"ם.

מספר דוגמאות:

  • נציגים מלוב של מועמר קדאפי ומקטאר שימשו כנשיאים של העצרת המרכזית;
  • נציג של איראן שימש כסגנן הנשיא;
  • הנשיא האיראני חסן רוחאני, העומד בראש מדינת הטרור הארסית ביותר בעולם, השתמש באספה הכללית כדי "לגנות את הטרור" בזמן שפלפל את דבריו עם הערות אנטישמיות;
  • איראן, אשר סוקלת נשים בעוון ניאוף, מונתה לוועדת האו"ם למעמד האישה;
  • סוריה של אסד נבחרה לוועדה של אונסקו העוסקת בזכויות אדם ופרוליפרציה גרעינית;
  • אפילו בשנת 2010, UNHRC פרסמה דו"ח ששיבח את רקורד זכויות האדם של לוב;
  • נציג של סודן, שנשיאה מבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בשל פשעים נגד האנושות, נבחר לסגן נשיא המועצה הכלכלית חברתית, המגדירה זכויות אדם;
  • צפון קוריאה נבחרה לעמוד בראש ועדת פירוק הנשק;
  • אונסקו מגנה באופן עקבי את ישראל וגינה רק פעם אחת את סוריה, אך הוא בחר בסוריה לאחת מוועדות זכויות האדם שלו;
  • ב-2015, לארגון הבריאות העולמי הייתה החוצפה להעביר החלטה, שהועלתה ע"י סוריה, ברוב של 104 עם 4 מתנגדים ו-6 נמנעים, אשר טענה באופן אבסורדי כי ישראל "שמה לה למטרה את בריאות הסורים בגולן… ומזריקה להם וירוסים פתוגניים". הארגון מעולם לא העביר החלטה כלשהי המגנה כל מדינה אחרת.

ישנו שפע של דוגמאות נוספות לקנוניות הצבועות, המושחתות והמרושעות של האו"ם.

לאחר הבסת הנאציזם, מייסדי האומות המאוחדות אימצו את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. הם מעולם לא חזו שהארגון שאותו הקימו ייחטף בהמשך ע"י דיקטטורות ועריצויות אשר ינצלו אותו כפלטפורמה לקידום הרשע, ואפילו לתמיכה ברצח עם.

ישראל הפכה לקנרית במכרה הפחם. שני עשורים לאחר התמיכה בהקמת מדינת ישראל, האו"ם פתח במאמץ מרוכז לקידום הדה לגיטימציה שלה.

אנו חזינו בהתדרדרות הדרמטית באו"ם במהלך 30 השנים האחרונות. בשנות ה-90, מועצת הביטחון ביזתה את עצמה בכישלונה לדכא את רצח העם ברואנדה, וזאת למרות העובדה שהיו לה כוחות לשמירת השלום באזור. כמו כן, הכישלון המזעזע בסרברניצה, בוסניה, שם גדוד של האו"ם – באזור שהוגדר כ"אזור בטוח" – העביר 8,000 אזרחים מוסלמים לידי הצבא הסרבי, שמיד טבח בכולם. כמו כן, האו"ם לא הצליח להתמודד עם רצח העם בסודן ולאחרונה, גם עם הטבח בסוריה.

תחת זאת, הוא החריף את הקמפיינים האנטי ישראליים שלו. מבחינה מוסרית, מזעזע לראות שהאירופאים, שבתחילה הפגינו התנגדות סמלית מול חלק מהמתקפות השערורייתיות יותר נגד ישראל, שבו לגלם את התפקיד שאותו מילאו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, אז הם פינו את מקומם בזמן שכוחות החושך סגרו על העם היהודי.

נדמה שהם זנחו לחלוטין את המצפן המוסרי שלהם, ולעיתים רחוקות הם מצביעים נגד ההחלטות האנטי ישראליות הקיצוניות ביותר, כאשר הם מעדיפים להימנע בהצבעות כך שלא לייצר אנטגוניזם בקרב אותם כוחות המבקשים לקדם דה לגיטימציה וחורבן של המדינה היהודית. בנוסף, הם מצטרפים לקריאות המגונות כלפי ישראל המבקשות ממנה להגיב באופן "פרופורציונאלי יותר" לפלסטינים העסוקים ברצח אזרחיה.

כעת, הם הוסיפו והרחיקו לכת בצעד אחד נוסף. בעולם שבו משתולל חוסר צדק בנושאי זכויות אדם, הם הקדימו את ה-UNHRC עם דרישה של האיחוד האירופי ל"סימון" מוצרים ישראליים שמקורם מעבר לקו הירוק.

יש לבחון את הדבר כהרחבה של הקמפיין המתמשך לביטול החלטה 242 של האו"ם, הקוראת למשא ומתן בהתבסס על גבולות ברי הגנה, והחלפתו בדרישה לשוב לגבולות 1949 הבלתי ניתנים להגנה אלא אם כן ניתן יהיה להגיע להסכם בנוגע לחילופי שטחים עם הפלסטינים (דבר שלא ניתן להעלות על הדעת בעת הנוכחית). בהקשר זה, מתייחסים לגושי ההתנחלויות, לשכונות היהודיות של מזרח ירושלים ואפילו לרובע היהודי של העיר העתיקה כאל שטחים כבושים.

עד כה, נמנע ממועצת הביטחון להעביר החלטה שכזו משום שארה"ב הגנה על ישראל באמצעות הפעלת הווטו שלה. ובעוד שנשיא ארה"ב ברק אובמה ניצב בחזית של אלו הדורשים שישראל תקבל את קווי שביתת הנשק הבלתי ניתנים להגנה מ-1949 כגבולות עתידיים, הוא רוסן עד כה ע"י הקונגרס וע"י מפלגתו שלו מאימוץ החלטה של מועצת הביטחון בסגנון זה.

אך בחודשים האחרונים, נרשמו אינספור איתותים ואיומים מפורשים לפיהם במידה וישראל לא תבצע ויתורים חד צדדיים נוספים, אל לה להסתמך יותר על הווטו האמריקני בכדי למנוע החלטה קשה של מועצת הביטחון אשר עלולה לסלול את הדרך לסנקציות גלובליות על המדינה היהודית.

אובמה איננו צפוי לפעול עד לאחר הבחירות לנשיאות. אך ישנן חששות הולכים וגוברים לפיהם בפער בן החודשיים שבין הבחירות לבין פרישתו מהתפקיד, הוא עלול אכן לעשות זאת.

האו"ם מחריף את הקמפיין שלו נגד ישראל. המתקפות המזוויעות של דאעש באירופה לא השפיעו כהוא זה על מדיניות האיחוד כלפי ישראל.

החודשים שמובילים לבחירות לנשיאות מהווים את הזמן האופטימלי להשפיע על המדיניות העתידית של ארה"ב כלפי האו"ם ולהבטיח שישראל לא תינטש במערכה.

השנה, בשל הרוטציה המחייבת, ארה"ב לא משמשת כחברה ב-UNHRC. יש להשתדל בפני המועמדים לנשיאות ולעודדם לבטא את מחויבותם לסרב ולהשתתף ב-UNHRC אלא אם כן היא תחדל ממסעות הצלב האנטי ישראליים האובססיביים שלה. כמו כן, יש לדחוק בהם להתחייב ולהפריך כל מאמץ לכפות החלטה על ישראל או לבטל את החלטת האו"ם 242.

דונלד טראמפ כבר הספיק להתייחס לאו"ם בביטול מוחלט. אך האתגר האמתי הוא לשכנע את המנצחת הצפויה – הילרי קלינטון – לתרגם את המאמר שהיא נשאה בכנס של הוועד האמריקני-ישראלי לענייני ציבור, שבו הביעה את אהבתה לישראל, לכדי התחייבות חדה ובורה לפיה, במידה ותיבחר, היא תבטיח שארה"ב תשמר מידה מזערית של מוסריות באו"ם – כולל התעמתות עם השנאה היוקדת המתארת את ישראל כהתגלמותו של הרוע – או לחילופין, תנקוט בפעולה מתאימה.

כיום, האו"ם מטפח את הרוע ומספק לגיטימציה לעריצויות. אם הדבר לא ישתנה, לארה"ב ולמדינות דמוקרטיות נוספות עומדת מחויבות לגנות את המעשים הפתולוגיים הללו ובמידת הצורך, לכונן איגוד גלובלי של דמוקרטיות במטרה לקדם את זכויות האדם ולהילחם בטרור.

טוב יהיה אם המנהיגים הדמוקרטים ייזכרו במילותיו של דיטריך בונהופר, התיאולוג הגרמני שהוצא להורג ע"י הנאצים, שהצהיר: “שתיקה נוכח הרשע היא רשע בעצמה. אלוהים לא ינקה אותנו מאשמה. הבחירה לא לדבר היא דיבור. הבחירה לא לפעול היא פעולה”.



Copyrıght 2014 Isi Leibler. All RIGHTS RESERVED.
Web development: Studio Erez

WP-Backgrounds by InoPlugs Web Design and Juwelier Schönmann